תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק יא

א ויצא חוטר, מגזע ישי; ונצר, משורשיו יפרה.  ב ונחה עליו, רוח יהוה--רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת, ויראת יהוה.  ג והריחו, ביראת יהוה; ולא־למראה עיניו ישפוט, ולא־למשמע אוזניו יוכיח.  ד ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענווי־ארץ; והכה־ארץ בשבט פיו, וברוח שפתיו ימית רשע.  ה והיה צדק, איזור מותניו; והאמונה, איזור חלציו.  ו וגר זאב עם־כבש, ונמר עם־גדי ירבץ; ועגל וכפיר ומריא יחדיו, ונער קטון נוהג בם.  ז ופרה ודוב תרעינה, יחדיו ירבצו ילדיהן; ואריה, כבקר יאכל־תבן.  ח ושיעשע יונק, על־חור פתן; ועל מאורת צפעוני, גמול ידו הדה.  ט לא־ירעו ולא־ישחיתו, בכל־הר קודשי:  כי־מלאה הארץ, דעה את־יהוה, כמים, לים מכסים.  {ס}

י והיה, ביום ההוא, שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גויים ידרושו; והייתה מנוחתו, כבוד.  {פ}

יא והיה ביום ההוא, יוסיף אדוניי שנית ידו, לקנות, את־שאר עמו--אשר יישאר מאשור וממצריים ומפתרוס ומכוש, ומעילם ומשנער ומחמת, ומאיי, הים.  יב ונשא נס לגויים, ואסף נדחי ישראל; ונפוצות יהודה יקבץ, מארבע כנפות הארץ.  יג וסרה קנאת אפריים, וצוררי יהודה ייכרתו:  אפריים לא־יקנא את־יהודה, ויהודה לא־יצור את־אפריים.  יד ועפו בכתף פלשתים ימה, יחדיו יבוזו את־בני־קדם; אדום ומואב משלוח ידם, ובני עמון משמעתם.  טו והחרים יהוה, את לשון ים־מצריים, והניף ידו על־הנהר, בעים רוחו; והכהו לשבעה נחלים, והדריך בנעלים.  טז והייתה מסילה--לשאר עמו, אשר יישאר מאשור:  כאשר הייתה לישראל, ביום עלותו מארץ מצריים.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו