תנ"ך -
ישעיהו - הכול פרק כט
האזנה לפרק זה
א הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל, קִרְיַת חָנָה דָוִד; סְפוּ שָׁנָה עַל-שָׁנָה, חַגִּים יִנְקֹפוּ.
ב וַהֲצִיקוֹתִי, לַאֲרִיאֵל; וְהָיְתָה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה, וְהָיְתָה לִּי כַּאֲרִיאֵל.
ג וְחָנִיתִי כַדּוּר, עָלָיִךְ; וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב, וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת.
ד וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי, וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ; וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ, קוֹלֵךְ, וּמֵעָפָר, אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף.
ה וְהָיָה כְּאָבָק דַּק, הֲמוֹן זָרָיִךְ; וּכְמֹץ עֹבֵר הֲמוֹן עָרִיצִים, וְהָיָה לְפֶתַע פִּתְאֹם.
ו מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת תִּפָּקֵד, בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְקוֹל גָּדוֹל; סוּפָה, וּסְעָרָה, וְלַהַב, אֵשׁ אוֹכֵלָה.
ז וְהָיָה, כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה, הֲמוֹן כָּל-הַגּוֹיִם, הַצֹּבְאִים עַל-אֲרִיאֵל; וְכָל-צֹבֶיהָ, וּמְצֹדָתָהּ, וְהַמְּצִיקִים, לָהּ.
ח וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל, וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ, וְכַאֲשֶׁר יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה, וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה--כֵּן יִהְיֶה, הֲמוֹן כָּל-הַגּוֹיִם, הַצֹּבְאִים, עַל-הַר צִיּוֹן. {פ}
ט הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ, הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ; שָׁכְרוּ וְלֹא-יַיִן, נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר.
י כִּי-נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְהוָה רוּחַ תַּרְדֵּמָה, וַיְעַצֵּם אֶת-עֵינֵיכֶם: אֶת-הַנְּבִיאִים וְאֶת-רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים, כִּסָּה.
יא וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל, כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם, אֲשֶׁר-יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל-יוֹדֵעַ הספר סֵפֶר לֵאמֹר, קְרָא נָא-זֶה; וְאָמַר לֹא אוּכַל, כִּי חָתוּם הוּא.
יב וְנִתַּן הַסֵּפֶר, עַל אֲשֶׁר לֹא-יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר--קְרָא נָא-זֶה; וְאָמַר, לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר. {ס}
יג וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי--וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה.
יד לָכֵן, הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת-הָעָם-הַזֶּה--הַפְלֵא וָפֶלֶא; וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו, וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר. {ס}
טו הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵיְהוָה, לַסְתִּר עֵצָה; וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ, מַעֲשֵׂיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ.
טז הַפְכְּכֶם--אִם-כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר, יֵחָשֵׁב: כִּי-יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי, וְיֵצֶר אָמַר לְיֹצְרוֹ לֹא הֵבִין.
יז הֲלוֹא-עוֹד מְעַט מִזְעָר, וְשָׁב לְבָנוֹן לַכַּרְמֶל; וְהַכַּרְמֶל, לַיַּעַר יֵחָשֵׁב.
יח וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם-הַהוּא הַחֵרְשִׁים, דִּבְרֵי-סֵפֶר; וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ, עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה.
יט וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּיהוָה, שִׂמְחָה; וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם, בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ.
כ כִּי-אָפֵס עָרִיץ, וְכָלָה לֵץ; וְנִכְרְתוּ, כָּל-שֹׁקְדֵי אָוֶן.
כא מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָר, וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן; וַיַּטּוּ בַתֹּהוּ, צַדִּיק. {פ}
כב לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֶל-בֵּית יַעֲקֹב, אֲשֶׁר פָּדָה, אֶת-אַבְרָהָם: לֹא-עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב, וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ.
כג כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי, בְּקִרְבּוֹ--יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי; וְהִקְדִּישׁוּ אֶת-קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, וְאֶת-אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.
כד וְיָדְעוּ תֹעֵי-רוּחַ, בִּינָה; וְרוֹגְנִים, יִלְמְדוּ-לֶקַח. {ס}