תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מה

א כה-אמר יהוה, למשיחו לכורש אשר-החזקתי בימינו לרד-לפניו גוים, ומתני מלכים, אפתח--לפתח לפניו דלתים, ושערים לא יסגרו.  ב אני לפניך אלך, והדורים אושר אישר; דלתות נחושה אשבר, ובריחי ברזל אגדע.  ג ונתתי לך אוצרות חשך, ומטמני מסתרים:  למען תדע, כי-אני יהוה הקורא בשמך--אלהי ישראל.  ד למען עבדי יעקב, וישראל בחירי; ואקרא לך בשמך, אכנך ולא ידעתני.  ה אני יהוה ואין עוד, זולתי אין אלהים; אאזרך, ולא ידעתני.  ו למען ידעו, ממזרח-שמש וממערבה, כי-אפס, בלעדי:  אני יהוה, ואין עוד.  ז יוצר אור ובורא חשך, עשה שלום ובורא רע; אני יהוה, עשה כל-אלה.  {פ}

ח הרעיפו שמים ממעל, ושחקים יזלו-צדק; תפתח-ארץ ויפרו-ישע, וצדקה תצמיח יחד--אני יהוה, בראתיו.  {ס}

ט הוי, רב את-יצרו--חרש, את-חרשי אדמה; היאמר חמר ליצרו מה-תעשה, ופעלך אין-ידים לו.  {ס}

י הוי אמר לאב, מה-תוליד; ולאשה, מה-תחילין.  {ס}

יא כה-אמר יהוה קדוש ישראל, ויצרו:  האתיות שאלוני, על-בני ועל-פעל ידי תצוני.  יב אנכי עשיתי ארץ, ואדם עליה בראתי; אני, ידי נטו שמים, וכל-צבאם, צויתי.  יג אנכי העירתהו בצדק, וכל-דרכיו אישר; הוא-יבנה עירי, וגלותי ישלח--לא במחיר ולא בשחד, אמר יהוה צבאות.  {ס}

יד כה אמר יהוה, יגיע מצרים וסחר-כוש וסבאים אנשי מדה, עליך יעברו ולך יהיו, אחריך ילכו בזקים יעברו; ואליך ישתחוו אליך יתפללו, אך בך אל ואין עוד אפס אלהים.  טו אכן, אתה אל מסתתר--אלהי ישראל, מושיע.  טז בושו וגם-נכלמו, כלם:  יחדו הלכו בכלמה, חרשי צירים.  יז ישראל נושע ביהוה, תשועת עולמים:  לא-תבשו ולא-תכלמו, עד-עולמי עד.  {פ}

יח כי כה אמר-יהוה בורא השמים הוא האלהים, יצר הארץ ועשה הוא כוננה--לא-תהו בראה, לשבת יצרה; אני יהוה, ואין עוד.  יט לא בסתר דברתי, במקום ארץ חשך--לא אמרתי לזרע יעקב, תהו בקשוני; אני יהוה דבר צדק, מגיד מישרים.  כ הקבצו ובאו התנגשו יחדו, פליטי הגוים; לא ידעו, הנשאים את-עץ פסלם, ומתפללים, אל-אל לא יושיע.  כא הגידו והגישו, אף יועצו יחדו:  מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה, הלוא אני יהוה ואין-עוד אלהים מבלעדי--אל-צדיק ומושיע, אין זולתי.  כב פנו-אלי והושעו, כל-אפסי-ארץ:  כי אני-אל, ואין עוד.  כג בי נשבעתי--יצא מפי צדקה דבר, ולא ישוב:  כי-לי תכרע כל-ברך, תשבע כל-לשון.  כד אך ביהוה לי אמר, צדקות ועז; עדיו יבוא ויבשו, כל הנחרים בו.  כה ביהוה יצדקו ויתהללו, כל-זרע ישראל.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו