תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק א

א חזון, ישעיהו בן-אמוץ, אשר חזה, על-יהודה וירושלם--בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו, מלכי יהודה. ב שמעו שמים והאזיני ארץ, כי יהוה דבר: בנים גדלתי ורוממתי, והם פשעו בי. ג ידע שור קנהו, וחמור אבוס בעליו; ישראל לא ידע, עמי לא התבונן. ד הוי גוי חטא, עם כבד עון--זרע מרעים, בנים משחיתים; עזבו את-יהוה, נאצו את-קדוש ישראל--נזרו אחור. ה על מה תכו עוד, תוסיפו סרה; כל-ראש לחלי, וכל-לבב דוי. ו מכף-רגל ועד-ראש אין-בו מתם, פצע וחבורה ומכה טריה; לא-זרו ולא חבשו, ולא רככה בשמן. ז ארצכם שממה, עריכם שרפות אש; אדמתכם, לנגדכם זרים אכלים אתה, ושממה, כמהפכת זרים. ח ונותרה בת-ציון, כסכה בכרם; כמלונה במקשה, כעיר נצורה. ט לולי יהוה צבאות, הותיר לנו שריד כמעט--כסדם היינו, לעמרה דמינו. {פ}

י שמעו דבר-יהוה, קציני סדם; האזינו תורת אלהינו, עם עמרה. יא למה-לי רב-זבחיכם יאמר יהוה, שבעתי עלות אילים וחלב מריאים; ודם פרים וכבשים ועתודים, לא חפצתי. יב כי תבאו, לראות פני--מי-בקש זאת מידכם, רמס חצרי. יג לא תוסיפו, הביא מנחת-שוא--קטרת תועבה היא, לי; חדש ושבת קרא מקרא, לא-אוכל און ועצרה. יד חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עלי לטרח; נלאיתי, נשא. טו ובפרשכם כפיכם, אעלים עיני מכם--גם כי-תרבו תפלה, אינני שמע: ידיכם, דמים מלאו. טז רחצו, הזכו--הסירו רע מעלליכם, מנגד עיני: חדלו, הרע. יז למדו היטב דרשו משפט, אשרו חמוץ; שפטו יתום, ריבו אלמנה. {ס}

יח לכו-נא ונוכחה, יאמר יהוה; אם-יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם-יאדימו כתולע כצמר יהיו. יט אם-תאבו, ושמעתם--טוב הארץ, תאכלו. כ ואם-תמאנו, ומריתם--חרב תאכלו, כי פי יהוה דבר. {פ}

כא איכה היתה לזונה, קריה נאמנה; מלאתי משפט, צדק ילין בה--ועתה מרצחים. כב כספך, היה לסיגים; סבאך, מהול במים. כג שריך סוררים, וחברי גנבים--כלו אהב שחד, ורדף שלמנים; יתום לא ישפטו, וריב אלמנה לא-יבוא אליהם. {ס}

כד לכן, נאם האדון יהוה צבאות--אביר, ישראל: הוי אנחם מצרי, ואנקמה מאויבי. כה ואשיבה ידי עליך, ואצרף כבר סיגיך; ואסירה, כל-בדיליך. כו ואשיבה שפטיך כבראשנה, ויעציך כבתחלה; אחרי-כן, יקרא לך עיר הצדק--קריה, נאמנה. כז ציון, במשפט תפדה; ושביה, בצדקה. כח ושבר פשעים וחטאים, יחדו; ועזבי יהוה, יכלו. כט כי יבשו, מאילים אשר חמדתם; ותחפרו--מהגנות, אשר בחרתם. ל כי תהיו, כאלה נבלת עלה; וכגנה, אשר-מים אין לה. לא והיה החסן לנערת, ופעלו לניצוץ; ובערו שניהם יחדו, ואין מכבה. {פ}