תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק סא

א רוח אדני יהוה, עלי--יען משח יהוה אתי לבשר ענוים, שלחני לחבש לנשברי-לב, לקרא לשבוים דרור, ולאסורים פקח-קוח. ב לקרא שנת-רצון ליהוה, ויום נקם לאלהינו, לנחם, כל-אבלים. ג לשום לאבלי ציון, לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל--מעטה תהלה, תחת רוח כהה; וקרא להם אילי הצדק, מטע יהוה להתפאר. ד ובנו חרבות עולם, שממות ראשנים יקוממו; וחדשו ערי חרב, שממות דור ודור. ה ועמדו זרים, ורעו צאנכם; ובני נכר, אכריכם וכרמיכם. ו ואתם, כהני יהוה תקראו--משרתי אלהינו, יאמר לכם; חיל גוים תאכלו, ובכבודם תתימרו. ז תחת בשתכם משנה, וכלמה ירנו חלקם; לכן בארצם משנה יירשו, שמחת עולם תהיה להם. ח כי אני יהוה אהב משפט, שנא גזל בעולה; ונתתי פעלתם באמת, וברית עולם אכרות להם. ט ונודע בגוים זרעם, וצאצאיהם בתוך העמים; כל-ראיהם יכירום, כי הם זרע ברך יהוה. {פ}

י שוש אשיש ביהוה, תגל נפשי באלהי--כי הלבישני בגדי-ישע, מעיל צדקה יעטני: כחתן יכהן פאר, וככלה תעדה כליה. יא כי כארץ תוציא צמחה, וכגנה זרועיה תצמיח--כן אדני יהוה, יצמיח צדקה ותהלה, נגד, כל-הגוים.