תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק נח

א קרא בגרון אל-תחשך, כשופר הרם קולך; והגד לעמי פשעם, ולבית יעקב חטאתם. ב ואותי, יום יום ידרשון, ודעת דרכי, יחפצון; כגוי אשר-צדקה עשה, ומשפט אלהיו לא עזב, ישאלוני משפטי-צדק, קרבת אלהים יחפצון. ג למה צמנו ולא ראית, ענינו נפשנו ולא תדע; הן ביום צמכם תמצאו-חפץ, וכל-עצביכם תנגשו. ד הן לריב ומצה תצומו, ולהכות באגרף רשע; לא-תצומו כיום, להשמיע במרום קולכם. ה הכזה, יהיה צום אבחרהו--יום ענות אדם, נפשו; הלכף כאגמן ראשו, ושק ואפר יציע--הלזה תקרא-צום, ויום רצון ליהוה. ו הלוא זה, צום אבחרהו--פתח חרצבות רשע, התר אגדות מוטה; ושלח רצוצים חפשים, וכל-מוטה תנתקו. ז הלוא פרס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית: כי-תראה ערם וכסיתו, ומבשרך לא תתעלם. ח אז יבקע כשחר אורך, וארכתך מהרה תצמח; והלך לפניך צדקך, כבוד יהוה יאספך. ט אז תקרא ויהוה יענה, תשוע ויאמר הנני: אם-תסיר מתוכך מוטה, שלח אצבע ודבר-און. י ותפק לרעב נפשך, ונפש נענה תשביע; וזרח בחשך אורך, ואפלתך כצהרים. יא ונחך יהוה, תמיד, והשביע בצחצחות נפשך, ועצמתיך יחליץ; והיית, כגן רוה, וכמוצא מים, אשר לא-יכזבו מימיו. יב ובנו ממך חרבות עולם, מוסדי דור-ודור תקומם; וקרא לך גדר פרץ, משבב נתיבות לשבת. יג אם-תשיב משבת רגלך, עשות חפצך ביום קדשי; וקראת לשבת ענג, לקדוש יהוה מכבד, וכבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר. יד אז, תתענג על-יהוה, והרכבתיך, על-במותי במתי ארץ; והאכלתיך, נחלת יעקב אביך--כי פי יהוה, דבר. {פ}