תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק כג

א משא, צר: הילילו אניות תרשיש, כי-שדד מבית מבוא, מארץ כתים, נגלה-למו. ב דמו, ישבי אי; סחר צידון עבר ים, מלאוך. ג ובמים רבים זרע שחר, קציר יאור תבואתה; ותהי, סחר גוים. ד בושי צידון--כי-אמר ים, מעוז הים לאמר: לא-חלתי ולא-ילדתי, ולא גדלתי בחורים--רוממתי בתולות. ה כאשר-שמע, למצרים, יחילו, כשמע צר. ו עברו, תרשישה; הילילו, ישבי אי. ז הזאת לכם, עליזה; מימי-קדם קדמתה יבלוה רגליה, מרחוק לגור. ח מי יעץ זאת, על-צר המעטירה, אשר סחריה שרים, כנעניה נכבדי-ארץ. ט יהוה צבאות, יעצה--לחלל גאון כל-צבי, להקל כל-נכבדי-ארץ. י עברי ארצך, כיאר; בת-תרשיש, אין מזח עוד. יא ידו נטה על-הים, הרגיז ממלכות; יהוה צוה אל-כנען, לשמד מעזניה. יב ויאמר, לא-תוסיפי עוד לעלוז; המעשקה בתולת בת-צידון, כתיים כתים קומי עברי--גם-שם, לא-ינוח לך. יג הן ארץ כשדים, זה העם לא היה--אשור, יסדה לציים; הקימו בחיניו בחוניו, עוררו ארמנותיה--שמה, למפלה. יד הילילו, אניות תרשיש: כי שדד, מעזכן. {ס}

טו והיה, ביום ההוא, ונשכחת צר שבעים שנה, כימי מלך אחד; מקץ שבעים שנה, יהיה לצר, כשירת, הזונה. טז קחי כנור סבי עיר, זונה נשכחה; היטיבי נגן הרבי-שיר, למען תזכרי. יז והיה מקץ שבעים שנה, יפקד יהוה את-צר, ושבה, לאתננה; וזנתה את-כל-ממלכות הארץ, על-פני האדמה. יח והיה סחרה ואתננה, קדש ליהוה--לא יאצר, ולא יחסן: כי לישבים לפני יהוה, יהיה סחרה, לאכל לשבעה, ולמכסה עתיק. {פ}