תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק כז

א ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, על לויתן נחש ברח, ועל לויתן, נחש עקלתון; והרג את-התנין, אשר בים. {ס}

ב ביום, ההוא, כרם חמר, ענו-לה. ג אני יהוה נצרה, לרגעים אשקנה: פן יפקד עליה, לילה ויום אצרנה. ד חמה, אין לי: מי-יתנני שמיר שית, במלחמה--אפשעה בה, אציתנה יחד. ה או יחזק במעוזי, יעשה שלום לי; שלום, יעשה-לי. ו הבאים ישרש יעקב, יציץ ופרח ישראל; ומלאו פני-תבל, תנובה. {פ}

ז הכמכת מכהו, הכהו: אם-כהרג הרגיו, הרג. ח בסאסאה, בשלחה תריבנה; הגה ברוחו הקשה, ביום קדים. ט לכן, בזאת יכפר עון-יעקב, וזה, כל-פרי הסר חטאתו: בשומו כל-אבני מזבח, כאבני-גר מנפצות, לא-יקמו אשרים, וחמנים. י כי עיר בצורה, בדד, נוה, משלח ונעזב כמדבר; שם ירעה עגל ושם ירבץ, וכלה סעפיה. יא ביבש קצירה, תשברנה, נשים, באות מאירות אותה: כי לא עם-בינות, הוא--על-כן לא-ירחמנו עשהו, ויצרו לא יחננו. {פ}

יב והיה ביום ההוא, יחבט יהוה משבלת הנהר עד-נחל מצרים; ואתם תלקטו לאחד אחד, בני ישראל. {פ}

יג והיה ביום ההוא, יתקע בשופר גדול, ובאו האבדים בארץ אשור, והנדחים בארץ מצרים; והשתחוו ליהוה בהר הקדש, בירושלם. {פ}