תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק סו

א כה, אמר יהוה, השמים כסאי, והארץ הדם רגלי; אי-זה בית אשר תבנו-לי, ואי-זה מקום מנוחתי. ב ואת-כל-אלה ידי עשתה, ויהיו כל-אלה נאם-יהוה; ואל-זה אביט--אל-עני ונכה-רוח, וחרד על-דברי. ג שוחט השור מכה-איש, זובח השה ערף כלב, מעלה מנחה דם-חזיר, מזכיר לבנה מברך און--גם-המה, בחרו בדרכיהם, ובשקוציהם, נפשם חפצה. ד גם-אני אבחר בתעלליהם, ומגורתם אביא להם--יען קראתי ואין עונה, דברתי ולא שמעו; ויעשו הרע בעיני, ובאשר לא-חפצתי בחרו. {ס}

ה שמעו, דבר-יהוה, החרדים, אל-דברו; אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם, למען שמי יכבד יהוה--ונראה בשמחתכם, והם יבשו. ו קול שאון מעיר, קול מהיכל; קול יהוה, משלם גמול לאיביו. ז בטרם תחיל, ילדה; בטרם יבוא חבל לה, והמליטה זכר. ח מי-שמע כזאת, מי ראה כאלה--היוחל ארץ ביום אחד, אם-יולד גוי פעם אחת: כי-חלה גם-ילדה ציון, את-בניה. ט האני אשביר ולא אוליד, יאמר יהוה; אם-אני המוליד ועצרתי, אמר אלהיך. {ס}

י שמחו את-ירושלם וגילו בה, כל-אהביה; שישו אתה משוש, כל-המתאבלים עליה. יא למען תינקו ושבעתם, משד תנחמיה; למען תמצו והתענגתם, מזיז כבודה. {ס}

יב כי-כה אמר יהוה, הנני נטה-אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים--וינקתם; על-צד, תנשאו, ועל-ברכים, תשעשעו. יג כאיש, אשר אמו תנחמנו--כן אנכי אנחמכם, ובירושלם תנחמו. יד וראיתם ושש לבכם, ועצמותיכם כדשא תפרחנה; ונודעה יד-יהוה את-עבדיו, וזעם את-איביו. {ס}

טו כי-הנה יהוה באש יבוא, וכסופה מרכבתיו--להשיב בחמה אפו, וגערתו בלהבי-אש. טז כי באש יהוה נשפט, ובחרבו את-כל-בשר; ורבו, חללי יהוה. יז המתקדשים והמטהרים אל-הגנות, אחר אחד אחת בתוך, אכלי בשר החזיר, והשקץ והעכבר--יחדו יספו, נאם-יהוה. יח ואנכי, מעשיהם ומחשבתיהם--באה, לקבץ את-כל-הגוים והלשנות; ובאו, וראו את-כבודי. יט ושמתי בהם אות, ושלחתי מהם פליטים אל-הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת--תבל ויון: האיים הרחקים, אשר לא-שמעו את-שמעי ולא-ראו את-כבודי--והגידו את-כבודי, בגוים. כ והביאו את-כל-אחיכם מכל-הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות, על הר קדשי ירושלם--אמר יהוה: כאשר יביאו בני ישראל את-המנחה בכלי טהור, בית יהוה. כא וגם-מהם אקח לכהנים ללוים, אמר יהוה. כב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה, עמדים לפני--נאם-יהוה: כן יעמד זרעכם, ושמכם. כג והיה, מדי-חדש בחדשו, ומדי שבת, בשבתו; יבוא כל-בשר להשתחות לפני, אמר יהוה. כד ויצאו וראו--בפגרי האנשים, הפשעים בי: כי תולעתם לא תמות, ואשם לא תכבה, והיו דראון, לכל-בשר. {ש}