תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק כו

א ביום ההוא, יושר השיר-הזה בארץ יהודה; עיר עז-לנו, ישועה ישית חומות וחל. ב פתחו, שערים; ויבא גוי-צדיק, שמר אמנים. ג יצר סמוך, תצר שלום שלום: כי בך, בטוח. ד בטחו ביהוה, עדי-עד: כי ביה יהוה, צור עולמים. ה כי השח ישבי מרום, קריה נשגבה; ישפילנה ישפילה עד-ארץ, יגיענה עד-עפר. ו תרמסנה, רגל; רגלי עני, פעמי דלים. ז ארח לצדיק, מישרים: ישר, מעגל צדיק תפלס. ח אף ארח משפטיך יהוה, קוינוך--לשמך ולזכרך, תאות-נפש. ט נפשי אויתך בלילה, אף-רוחי בקרבי אשחרך: כי כאשר משפטיך, לארץ--צדק למדו, ישבי תבל. י יחן רשע בל-למד צדק, בארץ נכחות יעול; ובל-יראה, גאות יהוה. {פ}

יא יהוה רמה ידך, בל-יחזיון: יחזו ויבשו קנאת-עם, אף-אש צריך תאכלם. {ס}

יב יהוה, תשפת שלום לנו: כי גם כל-מעשינו, פעלת לנו. {ס}

יג יהוה אלהינו, בעלונו אדנים זולתך; לבד-בך, נזכיר שמך. יד מתים, בל-יחיו--רפאים, בל-יקמו; לכן פקדת ותשמידם, ותאבד כל-זכר למו. טו יספת לגוי יהוה, יספת לגוי נכבדת; רחקת, כל-קצוי-ארץ. {פ}

טז יהוה, בצר פקדוך; צקון לחש, מוסרך למו. יז כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה--כן היינו מפניך, יהוה. יח הרינו חלנו, כמו ילדנו רוח; ישועת בל-נעשה ארץ, ובל-יפלו ישבי תבל. יט יחיו מתיך, נבלתי יקומון; הקיצו ורננו שכני עפר, כי טל אורת טלך, וארץ, רפאים תפיל. {פ}

כ לך עמי בא בחדריך, וסגר דלתיך דלתך בעדך; חבי כמעט-רגע, עד-יעבור- יעבר- זעם. כא כי-הנה יהוה יצא ממקומו, לפקד עון ישב-הארץ עליו; וגלתה הארץ את-דמיה, ולא-תכסה עוד על-הרוגיה. {פ}