תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק לד

א קרבו גוים לשמע, ולאמים הקשיבו; תשמע הארץ ומלאה, תבל וכל-צאצאיה. ב כי קצף ליהוה על-כל-הגוים, וחמה על-כל-צבאם; החרימם, נתנם לטבח. ג וחלליהם ישלכו, ופגריהם יעלה באשם; ונמסו הרים, מדמם. ד ונמקו כל-צבא השמים, ונגלו כספר השמים; וכל-צבאם יבול--כנבל עלה מגפן, וכנבלת מתאנה. ה כי-רותה בשמים, חרבי; הנה על-אדום תרד, ועל-עם חרמי למשפט. ו חרב ליהוה מלאה דם, הדשנה מחלב, מדם כרים ועתודים, מחלב כליות אילים: כי זבח ליהוה בבצרה, וטבח גדול בארץ אדום. ז וירדו ראמים עמם, ופרים עם-אבירים; ורותה ארצם מדם, ועפרם מחלב ידשן. ח כי יום נקם, ליהוה--שנת שלומים, לריב ציון. ט ונהפכו נחליה לזפת, ועפרה לגפרית; והיתה ארצה, לזפת בערה. י לילה ויומם לא תכבה, לעולם יעלה עשנה; מדור לדור, תחרב--לנצח נצחים, אין עבר בה. יא וירשוה קאת וקפוד, וינשוף וערב ישכנו-בה; ונטה עליה קו-תהו, ואבני-בהו. יב חריה ואין-שם, מלוכה יקראו; וכל-שריה, יהיו אפס. יג ועלתה ארמנתיה סירים, קמוש וחוח במבצריה; והיתה נוה תנים, חציר לבנות יענה. יד ופגשו ציים את-איים, ושעיר על-רעהו יקרא; אך-שם הרגיעה לילית, ומצאה לה מנוח. טו שמה קננה קפוז ותמלט, ובקעה ודגרה בצלה; אך-שם נקבצו דיות, אשה רעותה. טז דרשו מעל-ספר יהוה, וקראו--אחת מהנה לא נעדרה, אשה רעותה לא פקדו: כי-פי הוא צוה, ורוחו הוא קבצן. יז והוא-הפיל להן גורל, וידו חלקתה להם בקו; עד-עולם, יירשוה--לדור ודור, ישכנו-בה. {ס}