תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק נו

א כה אמר יהוה, שמרו משפט ועשו צדקה:  כי-קרובה ישועתי לבוא, וצדקתי להגלות.  ב אשרי אנוש יעשה-זאת, ובן-אדם יחזיק בה--שמר שבת מחללו, ושמר ידו מעשות כל-רע.  {ס}

ג ואל-יאמר בן-הנכר, הנלוה אל-יהוה לאמר, הבדל יבדילני יהוה, מעל עמו; ואל-יאמר הסריס, הן אני עץ יבש.  {פ}

ד כי-כה אמר יהוה, לסריסים אשר ישמרו את-שבתותי, ובחרו, באשר חפצתי; ומחזיקים, בבריתי.  ה ונתתי להם בביתי ובחומתי, יד ושם--טוב, מבנים ומבנות:  שם עולם אתן-לו, אשר לא יכרת.  {ס}

ו ובני הנכר, הנלוים על-יהוה לשרתו, ולאהבה את-שם יהוה, להיות לו לעבדים--כל-שמר שבת מחללו, ומחזיקים בבריתי.  ז והביאותים אל-הר קדשי, ושמחתים בבית תפלתי--עולתיהם וזבחיהם לרצון, על-מזבחי:  כי ביתי, בית-תפלה יקרא לכל-העמים.  ח נאם אדני יהוה, מקבץ נדחי ישראל:  עוד אקבץ עליו, לנקבציו.  ט כל, חיתו שדי; אתיו, לאכל כל-חיתו ביער.  {פ}

י צפו עורים כלם, לא ידעו--כלם כלבים אלמים, לא יוכלו לנבח; הזים, שכבים, אהבי, לנום.  יא והכלבים עזי-נפש, לא ידעו שבעה, והמה רעים, לא ידעו הבין; כלם לדרכם פנו, איש לבצעו מקצהו.  יב אתיו אקחה-יין, ונסבאה שכר; והיה כזה יום מחר, גדול יתר מאד.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו