תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק לג

א הוי שודד, ואתה לא שדוד, ובוגד, ולא-בגדו בו; כהתמך שודד תושד, כנלתך לבגד יבגדו-בך. {ס}

ב יהוה חננו, לך קוינו; היה זרעם לבקרים, אף-ישועתנו בעת צרה. ג מקול המון, נדדו עמים; מרוממתך, נפצו גוים. ד ואסף שללכם, אסף החסיל--כמשק גבים, שקק בו. ה נשגב יהוה, כי שכן מרום; מלא ציון, משפט וצדקה. ו והיה אמונת עתיך, חסן ישועת חכמת ודעת; יראת יהוה, היא אוצרו. {פ}

ז הן, אראלם, צעקו, חצה; מלאכי שלום, מר יבכיון. ח נשמו מסלות, שבת עבר ארח; הפר ברית מאס ערים, לא חשב אנוש. ט אבל אמללה ארץ, החפיר לבנון קמל; היה השרון כערבה, ונער בשן וכרמל. {ס}

י עתה אקום, יאמר יהוה; עתה, ארומם--עתה, אנשא. יא תהרו חשש, תלדו קש; רוחכם, אש תאכלכם. יב והיו עמים, משרפות שיד; קוצים כסוחים, באש יצתו. {פ}

יג שמעו רחוקים, אשר עשיתי; ודעו קרובים, גברתי. יד פחדו בציון חטאים, אחזה רעדה חנפים; מי יגור לנו, אש אוכלה--מי-יגור לנו, מוקדי עולם. טו הלך צדקות, ודבר מישרים; מאס בבצע מעשקות, נער כפיו מתמך בשחד, אטם אזנו משמע דמים, ועצם עיניו מראות ברע. טז הוא מרומים ישכן, מצדות סלעים משגבו; לחמו נתן, מימיו נאמנים. יז מלך ביפיו, תחזינה עיניך; תראינה, ארץ מרחקים. יח לבך, יהגה אימה; איה ספר איה שקל, איה ספר את-המגדלים. יט את-עם נועז, לא תראה: עם עמקי שפה משמוע, נלעג לשון אין בינה. כ חזה ציון, קרית מועדנו; עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן, אהל בל-יצען בל-יסע יתדתיו לנצח, וכל-חבליו, בל-ינתקו. כא כי אם-שם אדיר יהוה, לנו, מקום-נהרים יארים, רחבי ידים; בל-תלך בו אני-שיט, וצי אדיר לא יעברנו. כב כי יהוה שפטנו, יהוה מחקקנו; יהוה מלכנו, הוא יושיענו. כג נטשו, חבליך; בל-יחזקו כן-תרנם, בל-פרשו נס, אז חלק עד-שלל מרבה, פסחים בזזו בז. כד ובל-יאמר שכן, חליתי; העם הישב בה, נשא עון. {ס}