תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מח

א שמעו-זאת בית-יעקב, הנקראים בשם ישראל, וממי יהודה, יצאו; הנשבעים בשם יהוה, ובאלהי ישראל יזכירו--לא באמת, ולא בצדקה. ב כי-מעיר הקדש נקראו, ועל-אלהי ישראל נסמכו: יהוה צבאות, שמו. {ס}

ג הראשנות מאז הגדתי, ומפי יצאו ואשמיעם; פתאם עשיתי, ותבאנה. ד מדעתי, כי קשה אתה; וגיד ברזל ערפך, ומצחך נחושה. ה ואגיד לך מאז, בטרם תבוא השמעתיך--פן-תאמר עצבי עשם, ופסלי ונסכי צום. ו שמעת חזה כלה, ואתם הלוא תגידו: השמעתיך חדשות מעתה, ונצרות ולא ידעתם. ז עתה נבראו ולא מאז, ולפני-יום ולא שמעתם--פן-תאמר, הנה ידעתין. ח גם לא-שמעת, גם לא ידעת--גם, מאז לא-פתחה אזנך: כי ידעתי בגוד תבגוד, ופשע מבטן קרא לך. ט למען שמי אאריך אפי, ותהלתי אחטם-לך--לבלתי, הכריתך. י הנה צרפתיך, ולא בכסף; בחרתיך, בכור עני. יא למעני למעני אעשה, כי איך יחל; וכבודי, לאחר לא-אתן. {פ}

יב שמע אלי יעקב, וישראל מקראי: אני-הוא אני ראשון, אף אני אחרון. יג אף-ידי יסדה ארץ, וימיני טפחה שמים; קרא אני אליהם, יעמדו יחדו. יד הקבצו כלכם ושמעו, מי בהם הגיד את-אלה; יהוה אהבו--יעשה חפצו בבבל, וזרעו כשדים. טו אני אני דברתי, אף-קראתיו; הבאתיו, והצליח דרכו. טז קרבו אלי שמעו-זאת, לא מראש בסתר דברתי--מעת היותה, שם אני; ועתה, אדני יהוה שלחני--ורוחו. {פ}

יז כה-אמר יהוה גאלך, קדוש ישראל: אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך. יח לוא הקשבת, למצותי; ויהי כנהר שלומך, וצדקתך כגלי הים. יט ויהי כחול זרעך, וצאצאי מעיך כמעתיו; לא-יכרת ולא-ישמד שמו, מלפני. {ס}

כ צאו מבבל, ברחו מכשדים, בקול רנה הגידו השמיעו זאת, הוציאוה עד-קצה הארץ; אמרו, גאל יהוה עבדו יעקב. כא ולא צמאו, בחרבות הוליכם--מים מצור, הזיל למו; ויבקע-צור--ויזבו, מים. כב אין שלום, אמר יהוה לרשעים. {פ}