תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק נד

א רני עקרה, לא ילדה; פצחי רנה וצהלי לא-חלה, כי-רבים בני-שוממה מבני בעולה אמר יהוה. ב הרחיבי מקום אהלך, ויריעות משכנותיך יטו--אל-תחשכי; האריכי, מיתריך, ויתדתיך, חזקי. ג כי-ימין ושמאול, תפרצי; וזרעך גוים יירש, וערים נשמות יושיבו. ד אל-תיראי כי-לא תבושי, ואל-תכלמי כי לא תחפירי: כי בשת עלומיך תשכחי, וחרפת אלמנותיך לא תזכרי-עוד. ה כי בעליך עשיך, יהוה צבאות שמו; וגאלך קדוש ישראל, אלהי כל-הארץ יקרא. ו כי-כאשה עזובה ועצובת רוח, קראך יהוה; ואשת נעורים כי תמאס, אמר אלהיך. ז ברגע קטן, עזבתיך; וברחמים גדלים, אקבצך. ח בשצף קצף, הסתרתי פני רגע ממך, ובחסד עולם, רחמתיך--אמר גאלך, יהוה. {ס}

ט כי-מי נח, זאת לי, אשר נשבעתי מעבר מי-נח עוד, על-הארץ--כן נשבעתי מקצף עליך, ומגער-בך. י כי ההרים ימושו, והגבעות תמוטינה--וחסדי מאתך לא-ימוש, וברית שלומי לא תמוט, אמר מרחמך, יהוה. {ס}

יא עניה סערה, לא נחמה; הנה אנכי מרביץ בפוך, אבניך, ויסדתיך, בספירים. יב ושמתי כדכד שמשתיך, ושעריך לאבני אקדח; וכל-גבולך, לאבני-חפץ. יג וכל-בניך, למודי יהוה; ורב, שלום בניך. יד בצדקה, תכונני; רחקי מעשק, כי-לא תיראי, וממחתה, כי לא-תקרב אליך. טו הן גור יגור אפס, מאותי--מי-גר אתך, עליך יפול. טז הן הנה אנכי, בראתי חרש--נפח באש פחם, ומוציא כלי למעשהו; ואנכי בראתי משחית, לחבל. יז כל-כלי יוצר עליך, לא יצלח, וכל-לשון תקום-אתך למשפט, תרשיעי; זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם, מאתי--נאם-יהוה. {ס}