תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מד

א ועתה שמע, יעקב עבדי; וישראל, בחרתי בו. ב כה-אמר יהוה עשך ויצרך מבטן, יעזרך: אל-תירא עבדי יעקב, וישרון בחרתי בו. ג כי אצק-מים על-צמא, ונזלים על-יבשה; אצק רוחי על-זרעך, וברכתי על-צאצאיך. ד וצמחו, בבין חציר, כערבים, על-יבלי-מים. ה זה יאמר ליהוה אני, וזה יקרא בשם-יעקב; וזה, יכתב ידו ליהוה, ובשם ישראל, יכנה. {פ}

ו כה-אמר יהוה מלך-ישראל וגאלו, יהוה צבאות: אני ראשון ואני אחרון, ומבלעדי אין אלהים. ז ומי-כמוני יקרא, ויגידה ויערכה לי, משומי, עם-עולם; ואתיות ואשר תבאנה, יגידו למו. ח אל-תפחדו, ואל-תרהו--הלא מאז השמעתיך והגדתי, ואתם עדי; היש אלוה מבלעדי, ואין צור בל-ידעתי. ט יצרי-פסל כלם תהו, וחמודיהם בל-יועילו; ועדיהם המה, בל-יראו ובל-ידעו--למען יבשו. י מי-יצר אל, ופסל נסך--לבלתי, הועיל. יא הן כל-חבריו יבשו, וחרשים המה מאדם; יתקבצו כלם יעמדו, יפחדו יבשו יחד. יב חרש ברזל, מעצד, ופעל בפחם, ובמקבות יצרהו; ויפעלהו, בזרוע כחו--גם-רעב ואין כח, לא-שתה מים וייעף. יג חרש עצים, נטה קו, יתארהו בשרד, יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו; ויעשהו כתבנית איש, כתפארת אדם לשבת בית. יד לכרת-לו ארזים--ויקח תרזה ואלון, ויאמץ-לו בעצי-יער; נטע ארן, וגשם יגדל. טו והיה לאדם, לבער, ויקח מהם ויחם, אף-ישיק ואפה לחם; אף-יפעל-אל וישתחו, עשהו פסל ויסגד-למו. טז חציו, שרף במו-אש, על-חציו בשר יאכל, יצלה צלי וישבע; אף-יחם ויאמר האח, חמותי ראיתי אור. יז ושאריתו, לאל עשה לפסלו; יסגוד- יסגד- לו וישתחו, ויתפלל אליו, ויאמר הצילני, כי אלי אתה. יח לא ידעו, ולא יבינו: כי טח מראות עיניהם, מהשכיל לבתם. יט ולא-ישיב אל-לבו, ולא דעת ולא-תבונה לאמר, חציו שרפתי במו-אש ואף אפיתי על-גחליו לחם, אצלה בשר ואכל; ויתרו לתועבה אעשה, לבול עץ אסגוד. כ רעה אפר, לב הותל הטהו; ולא-יציל את-נפשו ולא יאמר, הלוא שקר בימיני. {ס}

כא זכר-אלה יעקב, וישראל כי עבדי-אתה; יצרתיך עבד-לי אתה, ישראל לא תנשני. כב מחיתי כעב פשעיך, וכענן חטאותיך; שובה אלי, כי גאלתיך. כג רנו שמים כי-עשה יהוה, הריעו תחתיות ארץ, פצחו הרים רנה, יער וכל-עץ בו: כי-גאל יהוה יעקב, ובישראל יתפאר. {ס}

כד כה-אמר יהוה גאלך, ויצרך מבטן: אנכי יהוה, עשה כל--נטה שמים לבדי, רקע הארץ מי אתי מאתי. כה מפר אתות בדים, וקסמים יהולל; משיב חכמים אחור, ודעתם יסכל. כו מקים דבר עבדו, ועצת מלאכיו ישלים; האמר לירושלם תושב, ולערי יהודה תבנינה, וחרבותיה, אקומם. כז האמר לצולה, חרבי; ונהרתיך, אוביש. כח האמר לכורש רעי, וכל-חפצי ישלם; ולאמר לירושלם תבנה, והיכל תוסד. {פ}