תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מז

א רדי ושבי על-עפר, בתולת בת-בבל--שבי-לארץ אין-כסא, בת-כשדים: כי לא תוסיפי יקראו-לך, רכה וענגה. ב קחי רחים, וטחני קמח; גלי צמתך חשפי-שבל גלי-שוק, עברי נהרות. ג תגל, ערותך--גם תראה, חרפתך; נקם אקח, ולא אפגע אדם. {פ}

ד גאלנו, יהוה צבאות שמו--קדוש, ישראל. ה שבי דומם ובאי בחשך, בת-כשדים: כי לא תוסיפי יקראו-לך, גברת ממלכות. ו קצפתי על-עמי, חללתי נחלתי, ואתנם, בידך; לא-שמת להם, רחמים--על-זקן, הכבדת עלך מאד. ז ותאמרי, לעולם אהיה גברת--עד לא-שמת אלה על-לבך, לא זכרת אחריתה. {פ}

ח ועתה שמעי-זאת עדינה, היושבת לבטח, האמרה בלבבה, אני ואפסי עוד; לא אשב אלמנה, ולא אדע שכול. ט ותבאנה לך שתי-אלה רגע ביום אחד, שכול ואלמן; כתמם, באו עליך, ברב כשפיך, בעצמת חבריך מאד. י ותבטחי ברעתך, אמרת אין ראני--חכמתך ודעתך, היא שובבתך; ותאמרי בלבך, אני ואפסי עוד. יא ובא עליך רעה, לא תדעי שחרה, ותפל עליך הוה, לא תוכלי כפרה; ותבא עליך פתאם שאה, לא תדעי. יב עמדי-נא בחבריך וברב כשפיך, באשר יגעת מנעוריך; אולי תוכלי הועיל, אולי תערוצי. יג נלאית, ברב עצתיך; יעמדו-נא ויושיעך הברו הברי שמים, החזים בכוכבים, מודעים לחדשים, מאשר יבאו עליך. יד הנה היו כקש אש שרפתם, לא-יצילו את-נפשם מיד להבה; אין-גחלת לחמם, אור לשבת נגדו. טו כן היו-לך, אשר יגעת; סחריך מנעוריך, איש לעברו תעו--אין, מושיעך. {ס}