תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק כח

א הוי, עטרת גאות שכרי אפרים, וציץ נבל, צבי תפארתו--אשר על-ראש גיא-שמנים, הלומי יין. ב הנה חזק ואמץ לאדני, כזרם ברד שער קטב; כזרם מים כבירים שטפים, הניח לארץ--ביד. ג ברגלים, תרמסנה; עטרת גאות, שכורי אפרים. ד והיתה ציצת נבל, צבי תפארתו, אשר על-ראש, גיא שמנים--כבכורה, בטרם קיץ, אשר יראה הראה אותה, בעודה בכפו יבלענה. {ס}

ה ביום ההוא, יהיה יהוה צבאות, לעטרת צבי, ולצפירת תפארה--לשאר, עמו. ו ולרוח, משפט--ליושב, על-המשפט, ולגבורה, משיבי מלחמה שערה. {ס}

ז וגם-אלה ביין שגו, ובשכר תעו: כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן-היין, תעו מן-השכר, שגו בראה, פקו פליליה. ח כי כל-שלחנות, מלאו קיא צאה, בלי, מקום. {פ}

ט את-מי יורה דעה, ואת-מי יבין שמועה--גמולי, מחלב, עתיקי, משדים. י כי צו לצו צו לצו, קו לקו קו לקו--זעיר שם, זעיר שם. יא כי בלעגי שפה, ובלשון אחרת, ידבר, אל-העם הזה. יב אשר אמר אליהם, זאת המנוחה הניחו לעיף, וזאת, המרגעה; ולא אבוא, שמוע. יג והיה להם דבר-יהוה, צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו, זעיר שם, זעיר שם--למען ילכו וכשלו אחור, ונשברו, ונוקשו, ונלכדו. {פ}

יד לכן שמעו דבר-יהוה, אנשי לצון--משלי העם הזה, אשר בירושלם. טו כי אמרתם, כרתנו ברית את-מות, ועם-שאול, עשינו חזה; שיט שוט שוטף כי-עבר יעבר לא יבואנו, כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו. {פ}

טז לכן, כה אמר אדני יהוה, הנני יסד בציון, אבן; אבן בחן פנת יקרת, מוסד מוסד--המאמין, לא יחיש. יז ושמתי משפט לקו, וצדקה למשקלת; ויעה ברד מחסה כזב, וסתר מים ישטפו. {ס}

יח וכפר בריתכם את-מות, וחזותכם את-שאול לא תקום; שוט שוטף כי יעבר, והייתם לו למרמס. יט מדי עברו יקח אתכם, כי-בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה; והיה רק-זועה, הבין שמועה. כ כי-קצר המצע, מהשתרע; והמסכה צרה, כהתכנס. כא כי כהר-פרצים יקום יהוה, כעמק בגבעון ירגז--לעשות מעשהו, זר מעשהו, ולעבד עבדתו, נכריה עבדתו. כב ועתה, אל-תתלוצצו, פן-יחזקו, מוסריכם: כי-כלה ונחרצה שמעתי, מאת אדני יהוה צבאות--על-כל-הארץ. {פ}

כג האזינו ושמעו, קולי; הקשיבו ושמעו, אמרתי. כד הכל היום, יחרש החרש לזרע; יפתח וישדד, אדמתו. כה הלוא אם-שוה פניה, והפיץ קצח וכמן יזרק; ושם חטה שורה ושערה נסמן, וכסמת גבלתו. כו ויסרו למשפט, אלהיו יורנו. כז כי לא בחרוץ, יודש קצח, ואופן עגלה, על-כמן יוסב: כי במטה יחבט קצח, וכמן בשבט. כח לחם יודק, כי לא לנצח אדוש ידושנו; והמם גלגל עגלתו ופרשיו, לא ידקנו. כט גם-זאת, מעם יהוה צבאות יצאה: הפלא עצה, הגדיל תושיה. {פ}