תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק נז

א הצדיק אבד, ואין איש שם על-לב; ואנשי-חסד נאספים באין מבין, כי-מפני הרעה נאסף הצדיק. ב יבוא שלום, ינוחו על-משכבותם; הלך, נכחו. {ס}

ג ואתם קרבו-הנה, בני עננה; זרע מנאף, ותזנה. ד על-מי, תתענגו--על-מי תרחיבו פה, תאריכו לשון; הלוא-אתם ילדי-פשע, זרע שקר. ה הנחמים, באלים, תחת, כל-עץ רענן; שחטי הילדים בנחלים, תחת סעפי הסלעים. ו בחלקי-נחל חלקך, הם הם גורלך; גם-להם שפכת נסך, העלית מנחה--העל אלה, אנחם. ז על הר-גבה ונשא, שמת משכבך; גם-שם עלית, לזבח זבח. ח ואחר הדלת והמזוזה, שמת זכרונך: כי מאתי גלית ותעלי, הרחבת משכבך ותכרת-לך מהם--אהבת משכבם, יד חזית. ט ותשרי למלך בשמן, ותרבי רקחיך; ותשלחי צריך עד-מרחק, ותשפילי עד-שאול. י ברב דרכך יגעת, לא אמרת נואש; חית ידך מצאת, על-כן לא חלית. יא ואת-מי דאגת ותיראי, כי תכזבי, ואותי לא זכרת, לא-שמת על-לבך; הלא אני מחשה ומעלם, ואותי לא תיראי. יב אני אגיד, צדקתך; ואת-מעשיך, ולא יועילוך. יג בזעקך יצילך קבוציך, ואת-כלם ישא-רוח יקח-הבל; והחוסה בי ינחל-ארץ, ויירש הר-קדשי. יד ואמר סלו-סלו, פנו-דרך; הרימו מכשול, מדרך עמי. {ס}

טו כי כה אמר רם ונשא, שכן עד וקדוש שמו--מרום וקדוש, אשכון; ואת-דכא, ושפל-רוח, להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים. טז כי לא לעולם אריב, ולא לנצח אקצוף: כי-רוח מלפני יעטוף, ונשמות אני עשיתי. יז בעון בצעו קצפתי ואכהו, הסתר ואקצף; וילך שובב, בדרך לבו. יח דרכיו ראיתי, וארפאהו; ואנחהו, ואשלם נחמים לו ולאבליו. יט בורא, נוב ניב שפתים; שלום שלום לרחוק ולקרוב, אמר יהוה--ורפאתיו. כ והרשעים, כים נגרש: כי השקט לא יוכל, ויגרשו מימיו רפש וטיט. כא אין שלום, אמר אלהי לרשעים. {פ}