תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק מ

א נחמו נחמו, עמי--יאמר, אלהיכם.  ב דברו על-לב ירושלם, וקראו אליה--כי מלאה צבאה, כי נרצה עונה:  כי לקחה מיד יהוה, כפלים בכל-חטאתיה.  {ס}

ג קול קורא--במדבר, פנו דרך יהוה; ישרו, בערבה, מסלה, לאלהינו.  ד כל-גיא, ינשא, וכל-הר וגבעה, ישפלו; והיה העקב למישור, והרכסים לבקעה.  ה ונגלה, כבוד יהוה; וראו כל-בשר יחדו, כי פי יהוה דבר.  {פ}

ו קול אמר קרא, ואמר מה אקרא; כל-הבשר חציר, וכל-חסדו כציץ השדה.  ז יבש חציר נבל ציץ, כי רוח יהוה נשבה בו; אכן חציר, העם.  ח יבש חציר, נבל ציץ; ודבר-אלהינו, יקום לעולם.  {ס}

ט על הר-גבה עלי-לך, מבשרת ציון, הרימי בכח קולך, מבשרת ירושלם; הרימי, אל-תיראי, אמרי לערי יהודה, הנה אלהיכם.  י הנה אדני יהוה בחזק יבוא, וזרעו משלה לו; הנה שכרו אתו, ופעלתו לפניו.  יא כרעה, עדרו ירעה, בזרעו יקבץ טלאים, ובחיקו ישא; עלות, ינהל.  {ס}

יב מי-מדד בשעלו מים, ושמים בזרת תכן, וכל בשלש, עפר הארץ; ושקל בפלס הרים, וגבעות במאזנים.  יג מי-תכן את-רוח, יהוה; ואיש, עצתו יודיענו.  יד את-מי נועץ ויבינהו, וילמדהו בארח משפט; וילמדהו דעת, ודרך תבונות יודיענו.  טו הן גוים כמר מדלי, וכשחק מאזנים נחשבו; הן איים, כדק יטול.  טז ולבנון, אין די בער; וחיתו--אין די, עולה.  {פ}

יז כל-הגוים, כאין נגדו; מאפס ותהו, נחשבו-לו.  יח ואל-מי, תדמיון אל; ומה-דמות, תערכו לו.  יט הפסל נסך חרש, וצרף בזהב ירקענו; ורתקות כסף, צורף.  כ המסכן תרומה, עץ לא-ירקב יבחר; חרש חכם יבקש-לו, להכין פסל לא ימוט.  {ס}

כא הלוא תדעו הלוא תשמעו, הלוא הגד מראש לכם; הלוא, הבינותם, מוסדות, הארץ.  כב הישב על-חוג הארץ, וישביה כחגבים; הנוטה כדק שמים, וימתחם כאהל לשבת.  כג הנותן רוזנים, לאין; שפטי ארץ, כתהו עשה.  כד אף בל-נטעו, אף בל-זרעו--אף בל-שרש בארץ, גזעם; וגם-נשף בהם ויבשו, וסערה כקש תשאם.  {ס}

כה ואל-מי תדמיוני, ואשוה--יאמר, קדוש.  כו שאו-מרום עיניכם וראו מי-ברא אלה, המוציא במספר צבאם; לכלם, בשם יקרא, מרב אונים ואמיץ כח, איש לא נעדר.  {ס}

כז למה תאמר יעקב, ותדבר ישראל:  נסתרה דרכי מיהוה, ומאלהי משפטי יעבור.  כח הלוא ידעת אם-לא שמעת, אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ--לא ייעף, ולא ייגע:  אין חקר, לתבונתו.  כט נתן ליעף, כח; ולאין אונים, עצמה ירבה.  ל ויעפו נערים, ויגעו; ובחורים, כשול יכשלו.  לא וקוי יהוה יחליפו כח, יעלו אבר כנשרים; ירוצו ולא ייגעו, ילכו ולא ייעפו.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו