תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מ

א נחמו נחמו, עמי--יאמר, אלהיכם. ב דברו על-לב ירושלם, וקראו אליה--כי מלאה צבאה, כי נרצה עונה: כי לקחה מיד יהוה, כפלים בכל-חטאתיה. {ס}

ג קול קורא--במדבר, פנו דרך יהוה; ישרו, בערבה, מסלה, לאלהינו. ד כל-גיא, ינשא, וכל-הר וגבעה, ישפלו; והיה העקב למישור, והרכסים לבקעה. ה ונגלה, כבוד יהוה; וראו כל-בשר יחדו, כי פי יהוה דבר. {פ}

ו קול אמר קרא, ואמר מה אקרא; כל-הבשר חציר, וכל-חסדו כציץ השדה. ז יבש חציר נבל ציץ, כי רוח יהוה נשבה בו; אכן חציר, העם. ח יבש חציר, נבל ציץ; ודבר-אלהינו, יקום לעולם. {ס}

ט על הר-גבה עלי-לך, מבשרת ציון, הרימי בכח קולך, מבשרת ירושלם; הרימי, אל-תיראי, אמרי לערי יהודה, הנה אלהיכם. י הנה אדני יהוה בחזק יבוא, וזרעו משלה לו; הנה שכרו אתו, ופעלתו לפניו. יא כרעה, עדרו ירעה, בזרעו יקבץ טלאים, ובחיקו ישא; עלות, ינהל. {ס}

יב מי-מדד בשעלו מים, ושמים בזרת תכן, וכל בשלש, עפר הארץ; ושקל בפלס הרים, וגבעות במאזנים. יג מי-תכן את-רוח, יהוה; ואיש, עצתו יודיענו. יד את-מי נועץ ויבינהו, וילמדהו בארח משפט; וילמדהו דעת, ודרך תבונות יודיענו. טו הן גוים כמר מדלי, וכשחק מאזנים נחשבו; הן איים, כדק יטול. טז ולבנון, אין די בער; וחיתו--אין די, עולה. {פ}

יז כל-הגוים, כאין נגדו; מאפס ותהו, נחשבו-לו. יח ואל-מי, תדמיון אל; ומה-דמות, תערכו לו. יט הפסל נסך חרש, וצרף בזהב ירקענו; ורתקות כסף, צורף. כ המסכן תרומה, עץ לא-ירקב יבחר; חרש חכם יבקש-לו, להכין פסל לא ימוט. {ס}

כא הלוא תדעו הלוא תשמעו, הלוא הגד מראש לכם; הלוא, הבינותם, מוסדות, הארץ. כב הישב על-חוג הארץ, וישביה כחגבים; הנוטה כדק שמים, וימתחם כאהל לשבת. כג הנותן רוזנים, לאין; שפטי ארץ, כתהו עשה. כד אף בל-נטעו, אף בל-זרעו--אף בל-שרש בארץ, גזעם; וגם-נשף בהם ויבשו, וסערה כקש תשאם. {ס}

כה ואל-מי תדמיוני, ואשוה--יאמר, קדוש. כו שאו-מרום עיניכם וראו מי-ברא אלה, המוציא במספר צבאם; לכלם, בשם יקרא, מרב אונים ואמיץ כח, איש לא נעדר. {ס}

כז למה תאמר יעקב, ותדבר ישראל: נסתרה דרכי מיהוה, ומאלהי משפטי יעבור. כח הלוא ידעת אם-לא שמעת, אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ--לא ייעף, ולא ייגע: אין חקר, לתבונתו. כט נתן ליעף, כח; ולאין אונים, עצמה ירבה. ל ויעפו נערים, ויגעו; ובחורים, כשול יכשלו. לא וקוי יהוה יחליפו כח, יעלו אבר כנשרים; ירוצו ולא ייגעו, ילכו ולא ייעפו. {ס}