תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק סה

א נדרשתי ללוא שאלו, נמצאתי ללא בקשני; אמרתי הנני הנני, אל-גוי לא-קרא בשמי. ב פרשתי ידי כל-היום, אל-עם סורר--ההלכים הדרך לא-טוב, אחר מחשבתיהם. ג העם, המכעסים אתי על-פני--תמיד: זבחים, בגנות, ומקטרים, על-הלבנים. ד הישבים, בקברים, ובנצורים, ילינו; האכלים בשר החזיר, ופרק ומרק פגלים כליהם. ה האמרים קרב אליך, אל-תגש-בי כי קדשתיך; אלה עשן באפי, אש יקדת כל-היום. ו הנה כתובה, לפני: לא אחשה כי אם-שלמתי, ושלמתי על-חיקם. ז עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו, אמר יהוה, אשר קטרו על-ההרים, ועל-הגבעות חרפוני; ומדתי פעלתם ראשנה, על- אל- חיקם. {ס}

ח כה אמר יהוה, כאשר ימצא התירוש באשכול, ואמר אל-תשחיתהו, כי ברכה בו--כן אעשה למען עבדי, לבלתי השחית הכל. ט והוצאתי מיעקב זרע, ומיהודה יורש הרי; וירשוה בחירי, ועבדי ישכנו-שמה. י והיה השרון לנוה-צאן, ועמק עכור לרבץ בקר, לעמי, אשר דרשוני. יא ואתם עזבי יהוה, השכחים את-הר קדשי--הערכים לגד שלחן, והממלאים למני ממסך. יב ומניתי אתכם לחרב, וכלכם לטבח תכרעו--יען קראתי ולא עניתם, דברתי ולא שמעתם; ותעשו הרע בעיני, ובאשר לא-חפצתי בחרתם. {פ}

יג לכן כה-אמר אדני יהוה, הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו--הנה עבדי ישתו, ואתם תצמאו; הנה עבדי ישמחו, ואתם תבשו. יד הנה עבדי ירנו, מטוב לב; ואתם תצעקו מכאב לב, ומשבר רוח תילילו. טו והנחתם שמכם לשבועה לבחירי, והמיתך אדני יהוה; ולעבדיו יקרא, שם אחר. טז אשר המתברך בארץ, יתברך באלהי אמן, והנשבע בארץ, ישבע באלהי אמן: כי נשכחו, הצרות הראשנות, וכי נסתרו, מעיני. יז כי-הנני בורא שמים חדשים, וארץ חדשה; ולא תזכרנה הראשנות, ולא תעלינה על-לב. יח כי-אם-שישו וגילו עדי-עד, אשר אני בורא: כי הנני בורא את-ירושלם גילה, ועמה משוש. יט וגלתי בירושלם, וששתי בעמי; ולא-ישמע בה עוד, קול בכי וקול זעקה. כ לא-יהיה משם עוד, עול ימים וזקן, אשר לא-ימלא, את-ימיו: כי הנער, בן-מאה שנה ימות, והחוטא, בן-מאה שנה יקלל. כא ובנו בתים, וישבו; ונטעו כרמים, ואכלו פרים. כב לא יבנו ואחר ישב, לא יטעו ואחר יאכל: כי-כימי העץ ימי עמי, ומעשה ידיהם יבלו בחירי. כג לא ייגעו לריק, ולא ילדו לבהלה: כי זרע ברוכי יהוה, המה, וצאצאיהם, אתם. כד והיה טרם-יקראו, ואני אענה; עוד הם מדברים, ואני אשמע. כה זאב וטלה ירעו כאחד, ואריה כבקר יאכל-תבן, ונחש, עפר לחמו; לא-ירעו ולא-ישחיתו בכל-הר קדשי, אמר יהוה. {ס}