תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק ב

א הדבר אשר חזה, ישעיהו בן-אמוץ, על-יהודה, וירושלם. ב והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית-יהוה בראש ההרים, ונשא, מגבעות; ונהרו אליו, כל-הגוים. ג והלכו עמים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל-הר-יהוה אל-בית אלהי יעקב, וירנו מדרכיו, ונלכה בארחתיו: כי מציון תצא תורה, ודבר-יהוה מירושלם. ד ושפט בין הגוים, והוכיח לעמים רבים; וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות--לא-ישא גוי אל-גוי חרב, ולא-ילמדו עוד מלחמה. {פ}

ה בית, יעקב--לכו ונלכה, באור יהוה. ו כי נטשתה, עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם, ועננים כפלשתים; ובילדי נכרים, ישפיקו. ז ותמלא ארצו כסף וזהב, ואין קצה לאצרתיו; ותמלא ארצו סוסים, ואין קצה למרכבתיו. ח ותמלא ארצו, אלילים: למעשה ידיו ישתחוו, לאשר עשו אצבעתיו. ט וישח אדם, וישפל-איש; ואל-תשא, להם. י בוא בצור, והטמן בעפר, מפני פחד יהוה, ומהדר גאנו. יא עיני גבהות אדם, שפל, ושח, רום אנשים; ונשגב יהוה לבדו, ביום ההוא. {פ}

יב כי יום ליהוה צבאות, על כל-גאה--ורם; ועל, כל-נשא ושפל. יג ועל כל-ארזי הלבנון, הרמים והנשאים; ועל, כל-אלוני הבשן. יד ועל, כל-ההרים הרמים; ועל, כל-הגבעות הנשאות. טו ועל, כל-מגדל גבה; ועל, כל-חומה בצורה. טז ועל, כל-אניות תרשיש; ועל, כל-שכיות החמדה. יז ושח גבהות האדם, ושפל רום אנשים; ונשגב יהוה לבדו, ביום ההוא. יח והאלילים, כליל יחלף. יט ובאו במערות צרים, ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה, ומהדר גאונו, בקומו, לערץ הארץ. כ ביום ההוא, ישליך האדם, את אלילי כספו, ואת אלילי זהבו--אשר עשו-לו להשתחות, לחפר פרות ולעטלפים. כא לבוא בנקרות הצרים, ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה, ומהדר גאונו, בקומו, לערץ הארץ. כב חדלו לכם מן-האדם, אשר נשמה באפו: כי-במה נחשב, הוא. {פ}