תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק לב

א הן לצדק, ימלך-מלך; ולשרים, למשפט ישרו. ב והיה-איש כמחבא-רוח, וסתר זרם, כפלגי-מים בציון, כצל סלע-כבד בארץ עיפה. ג ולא תשעינה, עיני ראים; ואזני שמעים, תקשבנה. ד ולבב נמהרים, יבין לדעת; ולשון עלגים, תמהר לדבר צחות. ה לא-יקרא עוד לנבל, נדיב; ולכילי, לא יאמר שוע. ו כי נבל נבלה ידבר, ולבו יעשה-און--לעשות חנף, ולדבר אל-יהוה תועה, להריק נפש רעב, ומשקה צמא יחסיר. ז וכלי, כליו רעים; הוא, זמות יעץ, לחבל ענוים עניים באמרי-שקר, ובדבר אביון משפט. ח ונדיב, נדיבות יעץ; והוא, על-נדיבות יקום. {ס}

ט נשים, שאננות--קמנה, שמענה קולי; בנות, בטחות--האזנה, אמרתי. י ימים, על-שנה, תרגזנה, בטחות: כי כלה בציר, אסף בלי יבוא. יא חרדו, שאננות, רגזה, בטחות; פשטה וערה, וחגורה על-חלצים. יב על-שדים, ספדים; על-שדי-חמד, על-גפן פריה. יג על אדמת עמי, קוץ שמיר תעלה: כי על-כל-בתי משוש, קריה עליזה. יד כי-ארמון נטש, המון עיר עזב; עפל ובחן היה בעד מערות, עד-עולם--משוש פראים, מרעה עדרים. טו עד-יערה עלינו רוח, ממרום; והיה מדבר לכרמל, וכרמל והכרמל ליער יחשב. טז ושכן במדבר, משפט; וצדקה, בכרמל תשב. יז והיה מעשה הצדקה, שלום; ועבדת, הצדקה--השקט ובטח, עד-עולם. יח וישב עמי, בנוה שלום; ובמשכנות, מבטחים, ובמנוחת, שאננות. יט וברד, ברדת היער; ובשפלה, תשפל העיר. כ אשריכם, זרעי על-כל-מים; משלחי רגל-השור, והחמור. {ס}