תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק סג

א מי-זה בא מאדום, חמוץ בגדים מבצרה, זה הדור בלבושו, צעה ברב כחו; אני מדבר בצדקה, רב להושיע. ב מדוע אדם, ללבושך; ובגדיך, כדרך בגת. ג פורה דרכתי לבדי, ומעמים אין-איש אתי, ואדרכם באפי, וארמסם בחמתי; ויז נצחם על-בגדי, וכל-מלבושי אגאלתי. ד כי יום נקם, בלבי; ושנת גאולי, באה. ה ואביט ואין עזר, ואשתומם ואין סומך; ותושע לי זרעי, וחמתי היא סמכתני. ו ואבוס עמים באפי, ואשכרם בחמתי; ואוריד לארץ, נצחם. {ס}

ז חסדי יהוה אזכיר, תהלת יהוה, כעל, כל אשר-גמלנו יהוה; ורב-טוב לבית ישראל, אשר-גמלם כרחמיו וכרב חסדיו. ח ויאמר אך-עמי המה, בנים לא ישקרו; ויהי להם, למושיע. ט בכל-צרתם לא לו צר, ומלאך פניו הושיעם--באהבתו ובחמלתו, הוא גאלם; וינטלם וינשאם, כל-ימי עולם. י והמה מרו ועצבו, את-רוח קדשו; ויהפך להם לאויב, הוא נלחם-בם. יא ויזכר ימי-עולם, משה עמו; איה המעלם מים, את רעי צאנו--איה השם בקרבו, את-רוח קדשו. יב מוליך לימין משה, זרוע תפארתו; בוקע מים מפניהם, לעשות לו שם עולם. יג מוליכם, בתהמות; כסוס במדבר, לא יכשלו. יד כבהמה בבקעה תרד, רוח יהוה תניחנו--כן נהגת עמך, לעשות לך שם תפארת. טו הבט משמים וראה, מזבל קדשך ותפארתך: איה קנאתך וגבורתך, המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו. טז כי-אתה אבינו--כי אברהם לא ידענו, וישראל לא יכירנו: אתה יהוה אבינו, גאלנו מעולם שמך. יז למה תתענו יהוה מדרכיך, תקשיח לבנו מיראתך; שוב למען עבדיך, שבטי נחלתך. יח למצער, ירשו עם-קדשך; צרינו, בוססו מקדשך. יט היינו, מעולם לא-משלת בם--לא-נקרא שמך, עליהם; לוא-קרעת שמים ירדת, מפניך הרים נזלו.