תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מט

א שמעו איים אלי, והקשיבו לאמים מרחוק; יהוה מבטן קראני, ממעי אמי הזכיר שמי. ב וישם פי כחרב חדה, בצל ידו החביאני; וישימני לחץ ברור, באשפתו הסתירני. ג ויאמר לי, עבדי-אתה--ישראל, אשר-בך אתפאר. ד ואני אמרתי לריק יגעתי, לתהו והבל כחי כליתי; אכן משפטי את-יהוה, ופעלתי את-אלהי. {ס}

ה ועתה אמר יהוה, יוצרי מבטן לעבד לו, לשובב יעקב אליו, וישראל לא לו יאסף; ואכבד בעיני יהוה, ואלהי היה עזי. ו ויאמר, נקל מהיותך לי עבד, להקים את-שבטי יעקב, ונצירי ונצורי ישראל להשיב; ונתתיך לאור גוים, להיות ישועתי עד-קצה הארץ. {ס}

ז כה אמר-יהוה גאל ישראל קדושו, לבזה-נפש למתעב גוי לעבד משלים, מלכים יראו וקמו, שרים וישתחוו--למען יהוה אשר נאמן, קדש ישראל ויבחרך. {ס}

ח כה אמר יהוה, בעת רצון עניתיך, וביום ישועה, עזרתיך; ואצרך, ואתנך לברית עם, להקים ארץ, להנחיל נחלות שממות. ט לאמר לאסורים צאו, לאשר בחשך הגלו; על-דרכים ירעו, ובכל-שפיים מרעיתם. י לא ירעבו ולא יצמאו, ולא-יכם שרב ושמש: כי-מרחמם ינהגם, ועל-מבועי מים ינהלם. יא ושמתי כל-הרי, לדרך; ומסלתי, ירמון. יב הנה-אלה, מרחוק יבאו; והנה-אלה מצפון ומים, ואלה מארץ סינים. יג רנו שמים וגילי ארץ, יפצחו ופצחו הרים רנה: כי-נחם יהוה עמו, וענייו ירחם. {ס}

יד ותאמר ציון, עזבני יהוה; ואדני, שכחני. טו התשכח אשה עולה, מרחם בן-בטנה; גם-אלה תשכחנה, ואנכי לא אשכחך. טז הן על-כפים, חקתיך; חומתיך נגדי, תמיד. יז מהרו, בניך; מהרסיך ומחריביך, ממך יצאו. יח שאי-סביב עיניך וראי, כלם נקבצו באו-לך; חי-אני נאם-יהוה, כי כלם כעדי תלבשי, ותקשרים, ככלה. יט כי חרבתיך ושממתיך, וארץ הרסתך: כי עתה תצרי מיושב, ורחקו מבלעיך. כ עוד יאמרו באזניך, בני שכליך: צר-לי המקום, גשה-לי ואשבה. כא ואמרת בלבבך, מי ילד-לי את-אלה, ואני שכולה, וגלמודה; גלה וסורה, ואלה מי גדל--הן אני נשארתי לבדי, אלה איפה הם. {פ}

כב כה-אמר אדני יהוה, הנה אשא אל-גוים ידי, ואל-עמים, ארים נסי; והביאו בניך בחצן, ובנתיך על-כתף תנשאנה. כג והיו מלכים אמניך, ושרותיהם מיניקתיך--אפים ארץ ישתחוו לך, ועפר רגליך ילחכו; וידעת כי-אני יהוה, אשר לא-יבשו קוי. {ס}

כד היקח מגבור, מלקוח; ואם-שבי צדיק, ימלט. {ס}

כה כי-כה אמר יהוה, גם-שבי גבור יקח, ומלקוח עריץ, ימלט; ואת-יריבך אנכי אריב, ואת-בניך אנכי אושיע. כו והאכלתי את-מוניך את-בשרם, וכעסיס דמם ישכרון; וידעו כל-בשר, כי אני יהוה מושיעך, וגאלך, אביר יעקב. {ס}