תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק טו

א משא, מואב: כי בליל שדד ער מואב, נדמה--כי בליל שדד קיר-מואב, נדמה. ב עלה הבית ודיבן הבמות, לבכי: על-נבו ועל מידבא, מואב ייליל--בכל-ראשיו קרחה, כל-זקן גרועה. ג בחוצתיו, חגרו שק: על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל, ירד בבכי. ד ותזעק חשבון ואלעלה, עד-יהץ נשמע קולם; על-כן, חלצי מואב יריעו--נפשו, ירעה לו. ה לבי, למואב יזעק, בריחה, עד-צער עגלת שלשיה: כי מעלה הלוחית, בבכי יעלה-בו--כי דרך חורנים, זעקת-שבר יעערו. ו כי-מי נמרים, משמות יהיו: כי-יבש חציר כלה דשא, ירק לא היה. ז על-כן, יתרה עשה; ופקדתם--על נחל הערבים, ישאום. ח כי-הקיפה הזעקה, את-גבול מואב, עד-אגלים יללתה, ובאר אילים יללתה. ט כי מי דימון מלאו דם, כי-אשית על-דימון נוספות--לפליטת מואב אריה, ולשארית אדמה.