תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק מו

א כרע בל, קרס נבו--היו עצביהם, לחיה ולבהמה; נשאתיכם עמוסות, משא לעיפה. ב קרסו כרעו יחדו, לא יכלו מלט משא; ונפשם, בשבי הלכה. {פ}

ג שמעו אלי בית יעקב, וכל-שארית בית ישראל--העמסים, מני-בטן, הנשאים, מני-רחם. ד ועד-זקנה אני הוא, ועד-שיבה אני אסבל; אני עשיתי ואני אשא, ואני אסבל ואמלט. {ס}

ה למי תדמיוני, ותשוו; ותמשלוני, ונדמה. ו הזלים זהב מכיס, וכסף בקנה ישקלו; ישכרו צורף ויעשהו אל, יסגדו אף-ישתחוו. ז ישאהו על-כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו, ויעמד--ממקומו, לא ימיש; אף-יצעק אליו ולא יענה, מצרתו לא יושיענו. {ס}

ח זכרו-זאת, והתאששו; השיבו פושעים, על-לב. ט זכרו ראשנות, מעולם: כי אנכי אל ואין עוד, אלהים ואפס כמוני. י מגיד מראשית אחרית, ומקדם אשר לא-נעשו; אמר עצתי תקום, וכל-חפצי אעשה. יא קרא ממזרח עיט, מארץ מרחק איש עצתו עצתי; אף-דברתי, אף-אביאנה--יצרתי, אף-אעשנה. {ס}

יב שמעו אלי, אבירי לב--הרחוקים, מצדקה. יג קרבתי צדקתי לא תרחק, ותשועתי לא תאחר; ונתתי בציון תשועה, לישראל תפארתי. {ס}