תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק סב

א למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלם לא אשקוט, עד-יצא כנגה צדקה, וישועתה כלפיד יבער. ב וראו גוים צדקך, וכל-מלכים כבודך; וקרא לך שם חדש, אשר פי יהוה יקבנו. ג והיית עטרת תפארת, ביד-יהוה; וצנוף וצניף מלוכה, בכף-אלהיך. ד לא-יאמר לך עוד עזובה, ולארצך לא-יאמר עוד שממה--כי לך יקרא חפצי-בה, ולארצך בעולה: כי-חפץ יהוה בך, וארצך תבעל. ה כי-יבעל בחור בתולה, יבעלוך בניך; ומשוש חתן על-כלה, ישיש עליך אלהיך. ו על-חומתיך ירושלם, הפקדתי שמרים--כל-היום וכל-הלילה תמיד, לא יחשו; המזכרים, את-יהוה--אל-דמי, לכם. ז ואל-תתנו דמי, לו: עד-יכונן ועד-ישים את-ירושלם, תהלה--בארץ. ח נשבע יהוה בימינו, ובזרוע עזו: אם-אתן את-דגנך עוד מאכל, לאיביך, ואם-ישתו בני-נכר תירושך, אשר יגעת בו. ט כי מאספיו יאכלהו, והללו את-יהוה; ומקבציו ישתהו, בחצרות קדשי. {ס}

י עברו עברו בשערים, פנו דרך העם; סלו סלו המסלה סקלו מאבן, הרימו נס על-העמים. יא הנה יהוה, השמיע אל-קצה הארץ, אמרו לבת-ציון, הנה ישעך בא; הנה שכרו אתו, ופעלתו לפניו. יב וקראו להם עם-הקדש, גאולי יהוה; ולך יקרא דרושה, עיר לא נעזבה. {ס}