תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק כא

א משא, מדבר-ים: כסופות בנגב, לחלף, ממדבר בא, מארץ נוראה. ב חזות קשה, הגד-לי: הבוגד בוגד, והשודד שודד, עלי עילם צורי מדי, כל-אנחתה השבתי. ג על-כן, מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני, כצירי יולדה; נעויתי משמע, נבהלתי מראות. ד תעה לבבי, פלצות בעתתני; את נשף חשקי, שם לי לחרדה. ה ערך השלחן צפה הצפית, אכול שתה; קומו השרים, משחו מגן. {ס}

ו כי כה אמר אלי, אדני: לך העמד המצפה, אשר יראה יגיד. ז וראה רכב, צמד פרשים--רכב חמור, רכב גמל; והקשיב קשב, רב-קשב. ח ויקרא, אריה--על-מצפה אדני, אנכי עמד תמיד יומם, ועל-משמרתי, אנכי נצב כל-הלילות. ט והנה-זה בא רכב איש, צמד פרשים; ויען ויאמר, נפלה נפלה בבל, וכל-פסילי אלהיה, שבר לארץ. י מדשתי, ובן-גרני: אשר שמעתי, מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם. {פ}

יא משא, דומה: אלי, קרא משעיר, שמר מה-מלילה, שמר מה-מליל. יב אמר שמר, אתה בקר וגם-לילה; אם-תבעיון בעיו, שבו אתיו. {פ}

יג משא, בערב: ביער בערב תלינו, ארחות דדנים. יד לקראת צמא, התיו מים; ישבי ארץ תימא, בלחמו קדמו נדד. טו כי-מפני חרבות, נדדו; מפני חרב נטושה, ומפני קשת דרוכה, ומפני, כבד מלחמה. {ס}

טז כי-כה אמר אדני, אלי: בעוד שנה כשני שכיר, וכלה כל-כבוד קדר. יז ושאר מספר-קשת גבורי בני-קדר, ימעטו: כי יהוה אלהי-ישראל, דבר. {ס}