תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק יט

א משא, מצרים: הנה יהוה רכב על-עב קל, ובא מצרים, ונעו אלילי מצרים מפניו, ולבב מצרים ימס בקרבו. ב וסכסכתי מצרים במצרים, ונלחמו איש-באחיו ואיש ברעהו, עיר בעיר, ממלכה בממלכה. ג ונבקה רוח-מצרים בקרבו, ועצתו אבלע; ודרשו אל-האלילים ואל-האטים, ואל-האבות ואל-הידענים. ד וסכרתי, את-מצרים, ביד, אדנים קשה; ומלך עז ימשל-בם, נאם האדון יהוה צבאות. ה ונשתו-מים, מהים; ונהר, יחרב ויבש. ו והאזניחו נהרות, דללו וחרבו יארי מצור; קנה וסוף, קמלו. ז ערות על-יאור, על-פי יאור; וכל מזרע יאור, ייבש נדף ואיננו. ח ואנו, הדיגים, ואבלו, כל-משליכי ביאור חכה; ופרשי מכמרת על-פני-מים, אמללו. ט ובשו עבדי פשתים, שריקות; וארגים, חורי. י והיו שתתיה, מדכאים; כל-עשי שכר, אגמי-נפש. יא אך-אולים, שרי צען, חכמי יעצי פרעה, עצה נבערה; איך תאמרו אל-פרעה, בן-חכמים אני בן-מלכי-קדם. יב אים אפוא חכמיך, ויגידו נא לך; וידעו, מה-יעץ יהוה צבאות על-מצרים. יג נואלו שרי צען, נשאו שרי נף; התעו את-מצרים, פנת שבטיה. יד יהוה מסך בקרבה, רוח עועים; והתעו את-מצרים בכל-מעשהו, כהתעות שכור בקיאו. טו ולא-יהיה למצרים, מעשה, אשר יעשה ראש וזנב, כפה ואגמון. טז ביום ההוא, יהיה מצרים כנשים; וחרד ופחד, מפני תנופת יד-יהוה צבאות, אשר-הוא, מניף עליו. יז והיתה אדמת יהודה למצרים, לחגא, כל אשר יזכיר אתה אליו, יפחד--מפני, עצת יהוה צבאות, אשר-הוא, יועץ עליו. {ס}

יח ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים, מדברות שפת כנען, ונשבעות, ליהוה צבאות: עיר ההרס, יאמר לאחת. {ס}

יט ביום ההוא, יהיה מזבח ליהוה, בתוך, ארץ מצרים; ומצבה אצל-גבולה, ליהוה. כ והיה לאות ולעד ליהוה צבאות, בארץ מצרים: כי-יצעקו אל-יהוה מפני לחצים, וישלח להם מושיע ורב והצילם. כא ונודע יהוה למצרים, וידעו מצרים את-יהוה ביום ההוא; ועבדו זבח ומנחה, ונדרו-נדר ליהוה ושלמו. כב ונגף יהוה את-מצרים, נגף ורפוא; ושבו, עד-יהוה, ונעתר להם, ורפאם. {ס}

כג ביום ההוא, תהיה מסלה ממצרים אשורה, ובא-אשור במצרים, ומצרים באשור; ועבדו מצרים, את-אשור. {ס}

כד ביום ההוא, יהיה ישראל שלישיה, למצרים, ולאשור: ברכה, בקרב הארץ. כה אשר ברכו יהוה צבאות, לאמר: ברוך עמי מצרים, ומעשה ידי אשור, ונחלתי, ישראל. {ס}