תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
א ויצא חטר, מגזע ישי; ונצר, משרשיו יפרה. ב ונחה עליו, רוח יהוה--רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת, ויראת יהוה. ג והריחו, ביראת יהוה; ולא-למראה עיניו ישפוט, ולא-למשמע אזניו יוכיח. ד ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענוי-ארץ; והכה-ארץ בשבט פיו, וברוח שפתיו ימית רשע. ה והיה צדק, אזור מתניו; והאמונה, אזור חלציו. ו וגר זאב עם-כבש, ונמר עם-גדי ירבץ; ועגל וכפיר ומריא יחדו, ונער קטן נהג בם. ז ופרה ודב תרעינה, יחדו ירבצו ילדיהן; ואריה, כבקר יאכל-תבן. ח ושעשע יונק, על-חר פתן; ועל מאורת צפעוני, גמול ידו הדה. ט לא-ירעו ולא-ישחיתו, בכל-הר קדשי: כי-מלאה הארץ, דעה את-יהוה, כמים, לים מכסים. {ס}
י והיה, ביום ההוא, שרש ישי אשר עמד לנס עמים, אליו גוים ידרשו; והיתה מנחתו, כבוד. {פ}
יא והיה ביום ההוא, יוסיף אדני שנית ידו, לקנות, את-שאר עמו--אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש, ומעילם ומשנער ומחמת, ומאיי, הים. יב ונשא נס לגוים, ואסף נדחי ישראל; ונפצות יהודה יקבץ, מארבע כנפות הארץ. יג וסרה קנאת אפרים, וצררי יהודה יכרתו: אפרים לא-יקנא את-יהודה, ויהודה לא-יצר את-אפרים. יד ועפו בכתף פלשתים ימה, יחדו יבזו את-בני-קדם; אדום ומואב משלוח ידם, ובני עמון משמעתם. טו והחרים יהוה, את לשון ים-מצרים, והניף ידו על-הנהר, בעים רוחו; והכהו לשבעה נחלים, והדריך בנעלים. טז והיתה מסלה--לשאר עמו, אשר ישאר מאשור: כאשר היתה לישראל, ביום עלתו מארץ מצרים.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ישעיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו