תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק ט

א העם ההלכים בחשך, ראו אור גדול: ישבי בארץ צלמות, אור נגה עליהם. ב הרבית הגוי, לא לו הגדלת השמחה; שמחו לפניך כשמחת בקציר, כאשר יגילו בחלקם שלל. ג כי את-על סבלו, ואת מטה שכמו, שבט, הנגש בו--החתת, כיום מדין. ד כי כל-סאון סאן ברעש, ושמלה מגוללה בדמים; והיתה לשרפה, מאכלת אש. ה כי-ילד ילד-לנו, בן נתן-לנו, ותהי המשרה, על-שכמו; ויקרא שמו פלא יועץ, אל גבור, אבי-עד, שר-שלום. ו לם רבה למרבה המשרה ולשלום אין-קץ, על-כסא דוד ועל-ממלכתו, להכין אתה ולסעדה, במשפט ובצדקה; מעתה, ועד-עולם, קנאת יהוה צבאות, תעשה-זאת. {פ}

ז דבר שלח אדני, ביעקב; ונפל, בישראל. ח וידעו העם כלו, אפרים ויושב שמרון, בגאוה ובגדל לבב, לאמר. ט לבנים נפלו, וגזית נבנה; שקמים גדעו, וארזים נחליף. י וישגב יהוה את-צרי רצין, עליו; ואת-איביו, יסכסך. יא ארם מקדם, ופלשתים מאחור, ויאכלו את-ישראל, בכל-פה; בכל-זאת לא-שב אפו, ועוד ידו נטויה. יב והעם לא-שב, עד-המכהו; ואת-יהוה צבאות, לא דרשו. {ס}

יג ויכרת יהוה מישראל, ראש וזנב כפה ואגמון--יום אחד. יד זקן ונשוא-פנים, הוא הראש; ונביא מורה-שקר, הוא הזנב. טו ויהיו מאשרי העם-הזה, מתעים; ומאשריו, מבלעים. טז על-כן על-בחוריו לא-ישמח אדני, ואת-יתמיו ואת-אלמנותיו לא ירחם--כי כלו חנף ומרע, וכל-פה דבר נבלה; בכל-זאת לא-שב אפו, ועוד ידו נטויה. יז כי-בערה כאש רשעה, שמיר ושית תאכל; ותצת בסבכי היער, ויתאבכו גאות עשן. יח בעברת יהוה צבאות, נעתם ארץ; ויהי העם כמאכלת אש, איש אל-אחיו לא יחמלו. יט ויגזר על-ימין ורעב, ויאכל על-שמאול ולא שבעו: איש בשר-זרעו, יאכלו. כ מנשה את-אפרים, ואפרים את-מנשה--יחדו המה, על-יהודה; בכל-זאת לא-שב אפו, ועוד ידו נטויה. {ס}