תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

ישעיהו פרק יג

א משא, בבל--אשר חזה, ישעיהו בן-אמוץ. ב על הר-נשפה שאו-נס, הרימו קול להם; הניפו יד, ויבאו פתחי נדיבים. ג אני צויתי, למקדשי; גם קראתי גבורי לאפי, עליזי גאותי. ד קול המון בהרים, דמות עם-רב; קול שאון ממלכות גוים, נאספים--יהוה צבאות, מפקד צבא מלחמה. ה באים מארץ מרחק, מקצה השמים; יהוה וכלי זעמו, לחבל כל-הארץ. {ס}

ו הילילו, כי קרוב יום יהוה; כשד, משדי יבוא. ז על-כן, כל-ידים תרפינה; וכל-לבב אנוש, ימס. ח ונבהלו--צירים וחבלים יאחזון, כיולדה יחילון; איש אל-רעהו יתמהו, פני להבים פניהם. ט הנה יום-יהוה בא, אכזרי ועברה וחרון אף--לשום הארץ לשמה, וחטאיה ישמיד ממנה. י כי-כוכבי השמים וכסיליהם, לא יהלו אורם; חשך השמש בצאתו, וירח לא-יגיה אורו. יא ופקדתי על-תבל רעה, ועל-רשעים עונם; והשבתי גאון זדים, וגאות עריצים אשפיל. יב אוקיר אנוש, מפז; ואדם, מכתם אופיר. יג על-כן שמים ארגיז, ותרעש הארץ ממקומה--בעברת יהוה צבאות, וביום חרון אפו. יד והיה כצבי מדח, וכצאן ואין מקבץ: איש אל-עמו יפנו, ואיש אל-ארצו ינוסו. טו כל-הנמצא, ידקר; וכל-הנספה, יפול בחרב. טז ועלליהם ירטשו, לעיניהם; ישסו, בתיהם, ונשיהם, תשגלנה תשכבנה. יז הנני מעיר עליהם, את-מדי, אשר-כסף לא יחשבו, וזהב לא יחפצו-בו. יח וקשתות, נערים תרטשנה: ופרי-בטן לא ירחמו, על-בנים לא-תחוס עינם. יט והיתה בבל צבי ממלכות, תפארת גאון כשדים, כמהפכת אלהים, את-סדם ואת-עמרה. כ לא-תשב לנצח, ולא תשכן עד-דור ודור; ולא-יהל שם ערבי, ורעים לא-ירבצו שם. כא ורבצו-שם ציים, ומלאו בתיהם אחים; ושכנו שם בנות יענה, ושעירים ירקדו-שם. כב וענה איים באלמנותיו, ותנים בהיכלי ענג; וקרוב לבוא עתה, וימיה לא ימשכו.