תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק כט

א ואלה דברי הספר, אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם--אל-יתר זקני הגולה, ואל-הכהנים ואל-הנביאים ואל-כל-העם, אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם, בבלה. ב אחרי צאת יכניה-המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם, והחרש והמסגר--מירושלם. ג ביד אלעשה בן-שפן, וגמריה בן-חלקיה: אשר שלח צדקיה מלך-יהודה, אל-נבוכדנאצר מלך בבל--בבלה לאמר. ד כה אמר יהוה צבאות, אלהי ישראל: לכל-הגולה--אשר-הגליתי מירושלם, בבלה. ה בנו בתים, ושבו; ונטעו גנות, ואכלו את-פרין. ו קחו נשים, והולידו בנים ובנות, וקחו לבניכם נשים ואת-בנותיכם תנו לאנשים, ותלדנה בנים ובנות; ורבו-שם, ואל-תמעטו. ז ודרשו את-שלום העיר, אשר הגליתי אתכם שמה, והתפללו בעדה, אל-יהוה: כי בשלומה, יהיה לכם שלום. ח כי כה אמר יהוה צבאות, אלהי ישראל, אל-ישיאו לכם נביאיכם אשר-בקרבכם, וקסמיכם; ואל-תשמעו, אל-חלמתיכם, אשר אתם, מחלמים. ט כי בשקר, הם נבאים לכם בשמי: לא שלחתים, נאם-יהוה. {ס}

י כי-כה, אמר יהוה, כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה, אפקד אתכם; והקמתי עליכם, את-דברי הטוב, להשיב אתכם, אל-המקום הזה. יא כי אנכי ידעתי את-המחשבת, אשר אנכי חשב עליכם--נאם-יהוה: מחשבות שלום ולא לרעה, לתת לכם אחרית ותקוה. יב וקראתם אתי והלכתם, והתפללתם אלי; ושמעתי, אליכם. יג ובקשתם אתי, ומצאתם: כי תדרשני, בכל-לבבכם. יד ונמצאתי לכם, נאם-יהוה, ושבתי את-שביתכם שבותכם וקבצתי אתכם מכל-הגוים ומכל-המקומות אשר הדחתי אתכם שם, נאם-יהוה; והשבתי אתכם--אל-המקום, אשר-הגליתי אתכם משם. טו כי, אמרתם: הקים לנו יהוה נבאים, בבלה. {ס}

טז כי-כה אמר יהוה, אל-המלך היושב אל-כסא דוד, ואל-כל-העם, היושב בעיר הזאת: אחיכם, אשר לא-יצאו אתכם בגולה. יז כה אמר, יהוה צבאות, הנני משלח בם, את-החרב את-הרעב ואת-הדבר; ונתתי אותם, כתאנים השערים, אשר לא-תאכלנה, מרע. יח ורדפתי, אחריהם, בחרב, ברעב ובדבר; ונתתים לזועה לזעוה לכל ממלכות הארץ, לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה, בכל-הגוים, אשר-הדחתים שם. יט תחת אשר-לא-שמעו אל-דברי, נאם-יהוה--אשר שלחתי אליהם את-עבדי הנבאים, השכם ושלח, ולא שמעתם, נאם-יהוה. כ ואתם, שמעו דבר-יהוה: כל-הגולה--אשר-שלחתי מירושלם, בבלה. {ס}

כא כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, אל-אחאב בן-קוליה ואל-צדקיהו בן-מעשיה, הנבאים לכם בשמי, שקר: הנני נתן אתם, ביד נבוכדראצר מלך-בבל, והכם, לעיניכם. כב ולקח מהם, קללה, לכל גלות יהודה, אשר בבבל לאמר: ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב, אשר-קלם מלך-בבל באש. כג יען אשר עשו נבלה בישראל, וינאפו את-נשי רעיהם, וידברו דבר בשמי שקר, אשר לוא צויתם; ואנכי הוידע היודע ועד, נאם-יהוה. {ס}

כד ואל-שמעיהו הנחלמי, תאמר לאמר. כה כה-אמר יהוה צבאות, אלהי ישראל--לאמר: יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים, אל-כל-העם אשר בירושלם, ואל-צפניה בן-מעשיה הכהן, ואל כל-הכהנים לאמר. כו יהוה נתנך כהן, תחת יהוידע הכהן, להיות פקדים בית יהוה, לכל-איש משגע ומתנבא; ונתתה אתו אל-המהפכת, ואל-הצינק. כז ועתה, למה לא גערת, בירמיהו, הענתתי--המתנבא, לכם. כח כי על-כן שלח אלינו, בבל לאמר--ארכה היא; בנו בתים, ושבו, ונטעו גנות, ואכלו את-פריהן. כט ויקרא צפניה הכהן, את-הספר הזה, באזני, ירמיהו הנביא. {פ}

ל ויהי, דבר-יהוה, אל-ירמיהו, לאמר. לא שלח על-כל-הגולה, לאמר, כה אמר יהוה, אל-שמעיה הנחלמי: יען אשר נבא לכם שמעיה, ואני לא שלחתיו, ויבטח אתכם, על-שקר. לב לכן כה-אמר יהוה, הנני פקד על-שמעיה הנחלמי ועל-זרעו--לא-יהיה לו איש יושב בתוך-העם הזה ולא-יראה בטוב אשר-אני עשה-לעמי, נאם-יהוה: כי-סרה דבר, על-יהוה. {ס}