תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק טז

א ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. ב לא-תקח לך, אשה; ולא-יהיו לך בנים ובנות, במקום הזה. {ס}

ג כי-כה אמר יהוה, על-הבנים ועל-הבנות, הילודים, במקום הזה; ועל-אמתם הילדות אותם, ועל-אבותם המולדים אותם--בארץ הזאת. ד ממותי תחלאים ימתו, לא יספדו ולא יקברו--לדמן על-פני האדמה, יהיו; ובחרב וברעב, יכלו, והיתה נבלתם למאכל, לעוף השמים ולבהמת הארץ. {ס}

ה כי-כה אמר יהוה, אל-תבוא בית מרזח, ואל-תלך לספוד, ואל-תנד להם: כי-אספתי את-שלומי מאת העם הזה, נאם-יהוה--את-החסד, ואת-הרחמים. ו ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת, לא יקברו; ולא-יספדו להם--ולא יתגדד, ולא יקרח להם. ז ולא-יפרסו להם על-אבל, לנחמו על-מת; ולא-ישקו אותם כוס תנחומים, על-אביו ועל-אמו. ח ובית-משתה לא-תבוא, לשבת אותם, לאכל, ולשתות. {פ}

ט כי כה אמר יהוה צבאות, אלהי ישראל, הנני משבית מן-המקום הזה לעיניכם, ובימיכם--קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה. י והיה, כי תגיד לעם הזה, את כל-הדברים, האלה; ואמרו אליך, על-מה דבר יהוה עלינו את כל-הרעה הגדולה הזאת, ומה עוננו ומה חטאתנו, אשר חטאנו ליהוה אלהינו. יא ואמרת אליהם, על אשר-עזבו אבותיכם אותי נאם-יהוה, וילכו אחרי אלהים אחרים, ויעבדום וישתחוו להם; ואתי עזבו, ואת-תורתי לא שמרו. יב ואתם הרעתם לעשות, מאבותיכם; והנכם הלכים, איש אחרי שררות לבו-הרע, לבלתי, שמע אלי. יג והטלתי אתכם, מעל הארץ הזאת, על-הארץ, אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם; ועבדתם-שם את-אלהים אחרים, יומם ולילה, אשר לא-אתן לכם, חנינה. {פ}

יד לכן הנה-ימים באים, נאם-יהוה; ולא-יאמר עוד חי-יהוה, אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצרים. טו כי אם-חי-יהוה, אשר העלה את-בני ישראל מארץ צפון, ומכל הארצות, אשר הדיחם שמה; והשבתים, על-אדמתם, אשר נתתי, לאבותם. {פ}

טז הנני שלח לדוגים לדיגים רבים, נאם-יהוה--ודיגום; ואחרי-כן, אשלח לרבים צידים, וצדום מעל כל-הר ומעל כל-גבעה, ומנקיקי הסלעים. יז כי עיני על-כל-דרכיהם, לא נסתרו מלפני; ולא-נצפן עונם, מנגד עיני. יח ושלמתי ראשונה, משנה עונם וחטאתם, על, חללם את-ארצי: בנבלת שקוציהם ותועבותיהם, מלאו את-נחלתי. {פ}

יט יהוה עזי ומעזי, ומנוסי--ביום צרה; אליך, גוים יבאו מאפסי-ארץ, ויאמרו אך-שקר נחלו אבותינו, הבל ואין-בם מועיל. כ היעשה-לו אדם, אלהים; והמה, לא אלהים. כא לכן, הנני מודיעם, בפעם הזאת, אודיעם את-ידי ואת-גבורתי; וידעו, כי-שמי יהוה. {ס}