תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק מ

א הדבר אשר-היה אל-ירמיהו, מאת יהוה, אחר שלח אתו נבוזראדן רב-טבחים, מן-הרמה--בקחתו אתו, והוא-אסור באזקים בתוך כל-גלות ירושלם ויהודה, המגלים, בבלה. ב ויקח רב-טבחים, לירמיהו; ויאמר אליו--יהוה אלהיך דבר את-הרעה הזאת, אל-המקום הזה. ג ויבא ויעש יהוה, כאשר דבר: כי-חטאתם ליהוה ולא-שמעתם בקולו, והיה לכם דבר הדבר הזה. ד ועתה הנה פתחתיך היום, מן-האזקים אשר על-ידך--אם-טוב בעיניך לבוא אתי בבל בא ואשים את-עיני עליך, ואם-רע בעיניך לבוא-אתי בבל חדל: ראה כל-הארץ לפניך, אל-טוב ואל-הישר בעיניך ללכת שמה לך. ה ועודנו לא-ישוב, ושבה אל-גדליה בן-אחיקם בן-שפן אשר הפקיד מלך-בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם, או אל-כל-הישר בעיניך ללכת, לך; ויתן-לו רב-טבחים ארחה ומשאת, וישלחהו. ו ויבא ירמיהו אל-גדליה בן-אחיקם, המצפתה; וישב אתו בתוך העם, הנשארים בארץ. {פ}

ז וישמעו כל-שרי החילים אשר בשדה, המה ואנשיהם, כי-הפקיד מלך-בבל את-גדליהו בן-אחיקם, בארץ; וכי הפקיד אתו, אנשים ונשים וטף, ומדלת הארץ, מאשר לא-הגלו בבלה. ח ויבאו אל-גדליה, המצפתה; וישמעאל בן-נתניהו ויוחנן ויונתן בני-קרח ושריה בן-תנחמת ובני עופי עיפי הנטפתי, ויזניהו בן-המעכתי--המה, ואנשיהם. ט וישבע להם גדליהו בן-אחיקם בן-שפן, ולאנשיהם לאמר, אל-תיראו, מעבוד הכשדים; שבו בארץ, ועבדו את-מלך בבל--וייטב לכם. י ואני, הנני ישב במצפה, לעמד לפני הכשדים, אשר יבאו אלינו; ואתם אספו יין וקיץ ושמן, ושמו בכליכם, ושבו, בעריכם אשר-תפשתם. יא וגם כל-היהודים אשר-במואב ובבני-עמון ובאדום ואשר בכל-הארצות, שמעו, כי-נתן מלך-בבל שארית, ליהודה; וכי הפקיד עליהם, את-גדליהו בן-אחיקם בן-שפן. יב וישבו כל-היהודים, מכל-המקמות אשר נדחו-שם, ויבאו ארץ-יהודה אל-גדליהו, המצפתה; ויאספו יין וקיץ, הרבה מאד. {ס}

יג ויוחנן, בן-קרח, וכל-שרי החילים, אשר בשדה--באו אל-גדליהו, המצפתה. יד ויאמרו אליו, הידע תדע כי בעליס מלך בני-עמון שלח את-ישמעאל בן-נתניה, להכתך, נפש; ולא-האמין להם, גדליהו בן-אחיקם. טו ויוחנן בן-קרח אמר אל-גדליהו בסתר במצפה לאמר, אלכה נא ואכה את-ישמעאל בן-נתניה, ואיש, לא ידע; למה יככה נפש, ונפצו כל-יהודה הנקבצים אליך, ואבדה, שארית יהודה. טז ויאמר גדליהו בן-אחיקם אל-יוחנן בן-קרח, אל-תעש תעשה את-הדבר הזה: כי-שקר אתה דבר, אל-ישמעאל. {פ}