תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק ח

א בעת ההיא נאם-יהוה ויציאו יוציאו את-עצמות מלכי-יהודה ואת-עצמות-שריו ואת-עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים, ואת עצמות יושבי-ירושלם--מקבריהם. ב ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים, אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם, ואשר דרשום, ואשר השתחוו להם: לא יאספו ולא יקברו, לדמן על-פני האדמה יהיו. ג ונבחר מות, מחיים, לכל השארית הנשארים, מן-המשפחה הרעה הזאת--בכל-המקמות הנשארים אשר הדחתים שם, נאם יהוה צבאות. {ס}

ד ואמרת אליהם, כה אמר יהוה, היפלו, ולא יקומו; אם-ישוב, ולא ישוב. ה מדוע שובבה העם הזה, ירושלם--משבה נצחת; החזיקו, בתרמת--מאנו, לשוב. ו הקשבתי ואשמע, לוא-כן ידברו--אין איש נחם על-רעתו, לאמר מה עשיתי; כלה, שב במרצותם במרוצתם, כסוס שוטף, במלחמה. ז גם-חסידה בשמים, ידעה מועדיה, ותר וסוס וסיס ועגור, שמרו את-עת באנה; ועמי--לא ידעו, את משפט יהוה. ח איכה תאמרו חכמים אנחנו, ותורת יהוה אתנו; אכן הנה לשקר עשה, עט שקר ספרים. ט הבשו חכמים, חתו וילכדו; הנה בדבר-יהוה מאסו, וחכמת מה להם. י לכן אתן את-נשיהם לאחרים, שדותיהם ליורשים--כי מקטן ועד-גדול, כלה בצע בצע: מנביא, ועד-כהן--כלה, עשה שקר. יא וירפו את-שבר בת-עמי, על-נקלה--לאמר, שלום שלום; ואין, שלום. יב הבשו, כי תועבה עשו; גם-בוש לא-יבשו, והכלם לא ידעו--לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו, אמר יהוה. {פ}

יג אסף אסיפם, נאם-יהוה; אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה, והעלה נבל--ואתן להם, יעברום. יד על-מה, אנחנו ישבים--האספו ונבוא אל-ערי המבצר, ונדמה-שם: כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי-ראש, כי חטאנו ליהוה. טו קוה לשלום, ואין טוב; לעת מרפה, והנה בעתה. טז מדן נשמע, נחרת סוסיו--מקול מצהלות אביריו, רעשה כל-הארץ; ויבואו, ויאכלו ארץ ומלואה--עיר, וישבי בה. {פ}

יז כי הנני משלח בכם, נחשים צפענים, אשר אין-להם, לחש; ונשכו אתכם, נאם-יהוה. {ס}

יח מבליגיתי, עלי יגון; עלי, לבי דוי. יט הנה-קול שועת בת-עמי, מארץ מרחקים, היהוה אין בציון, אם-מלכה אין בה; מדוע, הכעסוני בפסליהם--בהבלי נכר. כ עבר קציר, כלה קיץ; ואנחנו, לוא נושענו. כא על-שבר בת-עמי, השברתי; קדרתי, שמה החזקתני. כב הצרי אין בגלעד, אם-רפא אין שם: כי, מדוע לא עלתה, ארכת, בת-עמי. {ס}

כג מי-יתן ראשי מים, ועיני מקור דמעה; ואבכה יומם ולילה, את חללי בת-עמי. {ס}