תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק כט
האזנה לפרק זה
א וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר, אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם--אֶל־יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה, וְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־הַנְּבִיאִים וְאֶל־כָּל־הָעָם, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם, בָּבֶלָה.
ב אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה־הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם, וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר--מִירוּשָׁלִָם.
ג בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן־שָׁפָן, וּגְמַרְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה: אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה, אֶל־נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל--בָּבֶלָה לֵאמֹר.
ד כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: לְכָל־הַגּוֹלָה--אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלִַם, בָּבֶלָה.
ה בְּנוּ בָתִּים, וְשֵׁבוּ; וְנִטְעוּ גַנּוֹת, וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן.
ו קְחוּ נָשִׁים, וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת, וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים, וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת; וּרְבוּ־שָׁם, וְאַל־תִּמְעָטוּ.
ז וְדִרְשׁוּ אֶת־שְׁלוֹם הָעִיר, אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה, וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ, אֶל־יְהוָה: כִּי בִשְׁלוֹמָהּ, יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם.
ח כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אַל־יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶם, וְקֹסְמֵיכֶם; וְאַל־תִּשְׁמְעוּ, אֶל־חֲלֹמֹתֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם, מַחְלְמִים.
ט כִּי בְשֶׁקֶר, הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי: לֹא שְׁלַחְתִּים, נְאֻם־יְהוָה. {ס}
י כִּי־כֹה, אָמַר יְהוָה, כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, אֶפְקֹד אֶתְכֶם; וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם, אֶת־דְּבָרִי הַטּוֹב, לְהָשִׁיב אֶתְכֶם, אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה.
יא כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹת, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם--נְאֻם־יְהוָה: מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה, לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה.
יב וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם, וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי; וְשָׁמַעְתִּי, אֲלֵיכֶם.
יג וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי, וּמְצָאתֶם: כִּי תִדְרְשֻׁנִי, בְּכָל־לְבַבְכֶם.
יד וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם־יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת־שביתכם שְׁבוּתְכֶם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הַגּוֹיִם וּמִכָּל־הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם־יְהוָה; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם--אֶל־הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם.
טו כִּי, אֲמַרְתֶּם: הֵקִים לָנוּ יְהוָה נְבִאִים, בָּבֶלָה. {ס}
טז כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה, אֶל־הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל־כִּסֵּא דָוִד, וְאֶל־כָּל־הָעָם, הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת: אֲחֵיכֶם, אֲשֶׁר לֹא־יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה.
יז כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם, אֶת־הַחֶרֶב אֶת־הָרָעָב וְאֶת־הַדָּבֶר; וְנָתַתִּי אוֹתָם, כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים, אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה, מֵרֹעַ.
יח וְרָדַפְתִּי, אַחֲרֵיהֶם, בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַדָּבֶר; וּנְתַתִּים לזועה לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחֶרְפָּה, בְּכָל־הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר־הִדַּחְתִּים שָׁם.
יט תַּחַת אֲשֶׁר־לֹא־שָׁמְעוּ אֶל־דְּבָרַי, נְאֻם־יְהוָה--אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת־עֲבָדַי הַנְּבִאִים, הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, נְאֻם־יְהוָה.
כ וְאַתֶּם, שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה: כָּל־הַגּוֹלָה--אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלִַם, בָּבֶלָה. {ס}
כא כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל־אַחְאָב בֶּן־קוֹלָיָה וְאֶל־צִדְקִיָּהוּ בֶן־מַעֲשֵׂיָה, הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי, שָׁקֶר: הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם, בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל, וְהִכָּם, לְעֵינֵיכֶם.
כב וְלֻקַּח מֵהֶם, קְלָלָה, לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה, אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר: יְשִׂמְךָ יְהוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב, אֲשֶׁר־קָלָם מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּאֵשׁ.
כג יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְנַאֲפוּ אֶת־נְשֵׁי רֵעֵיהֶם, וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר, אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם; וְאָנֹכִי הוידע הַיּוֹדֵעַ וָעֵד, נְאֻם־יְהוָה. {ס}
כד וְאֶל־שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי, תֹּאמַר לֵאמֹר.
כה כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--לֵאמֹר: יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים, אֶל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם, וְאֶל־צְפַנְיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן, וְאֶל כָּל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר.
כו יְהוָה נְתָנְךָ כֹהֵן, תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית יְהוָה, לְכָל־אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא; וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל־הַמַּהְפֶּכֶת, וְאֶל־הַצִּינֹק.
כז וְעַתָּה, לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ, בְּיִרְמְיָהוּ, הָעַנְּתֹתִי--הַמִּתְנַבֵּא, לָכֶם.
כח כִּי עַל־כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ, בָּבֶל לֵאמֹר--אֲרֻכָּה הִיא; בְּנוּ בָתִּים, וְשֵׁבוּ, וְנִטְעוּ גַנּוֹת, וְאִכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶן.
כט וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן, אֶת־הַסֵּפֶר הַזֶּה, בְּאָזְנֵי, יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא. {פ}
ל וַיְהִי, דְּבַר־יְהוָה, אֶל־יִרְמְיָהוּ, לֵאמֹר.
לא שְׁלַח עַל־כָּל־הַגּוֹלָה, לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, אֶל־שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי: יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה, וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו, וַיַּבְטַח אֶתְכֶם, עַל־שָׁקֶר.
לב לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה, הִנְנִי פֹקֵד עַל־שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל־זַרְעוֹ--לֹא־יִהְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ־הָעָם הַזֶּה וְלֹא־יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה־לְעַמִּי, נְאֻם־יְהוָה: כִּי־סָרָה דִבֶּר, עַל־יְהוָה. {ס}