תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק מג

א ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל-כל-העם, את-כל-דברי יהוה אלהיהם, אשר שלחו יהוה אלהיהם, אליהם--את כל-הדברים, האלה. {ס}

ב ויאמר עזריה בן-הושעיה ויוחנן בן-קרח, וכל-האנשים הזדים: אמרים אל-ירמיהו, שקר אתה מדבר--לא שלחך יהוה אלהינו לאמר, לא-תבאו מצרים לגור שם. ג כי, ברוך בן-נריה, מסית אתך, בנו--למען תת אתנו ביד-הכשדים להמית אתנו, ולהגלות אתנו בבל. ד ולא-שמע יוחנן בן-קרח וכל-שרי החילים, וכל-העם--בקול יהוה: לשבת, בארץ יהודה. ה ויקח יוחנן בן-קרח, וכל-שרי החילים, את, כל-שארית יהודה--אשר-שבו, מכל-הגוים אשר נדחו-שם, לגור, בארץ יהודה. ו את-הגברים ואת-הנשים ואת-הטף, ואת-בנות המלך, ואת כל-הנפש אשר הניח נבוזראדן רב-טבחים, את-גדליהו בן-אחיקם בן-שפן; ואת ירמיהו הנביא, ואת-ברוך בן-נריהו. ז ויבאו ארץ מצרים, כי לא שמעו בקול יהוה; ויבאו, עד-תחפנחס. {ס}

ח ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו, בתחפנחס לאמר. ט קח בידך אבנים גדלות, וטמנתם במלט במלבן, אשר בפתח בית-פרעה, בתחפנחס--לעיני, אנשים יהודים. י ואמרת אליהם כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, הנני שלח ולקחתי את-נבוכדראצר מלך-בבל עבדי, ושמתי כסאו, ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי; ונטה את-שפרורו שפרירו, עליהם. יא ובאה ובא, והכה את-ארץ מצרים--אשר למות למות, ואשר לשבי לשבי, ואשר לחרב, לחרב. יב והצתי אש, בבתי אלהי מצרים, ושרפם, ושבם; ועטה את-ארץ מצרים כאשר-יעטה הרעה, את-בגדו, ויצא משם, בשלום. יג ושבר, את-מצבות בית שמש, אשר, בארץ מצרים; ואת-בתי אלהי-מצרים, ישרף באש. {פ}