תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק מו

א אשר היה דבר-יהוה אל-ירמיהו הנביא, על-הגוים. ב למצרים, על-חיל פרעה נכו מלך מצרים, אשר-היה על-נהר-פרת, בכרכמש--אשר הכה, נבוכדראצר מלך בבל, בשנת הרביעית, ליהויקים בן-יאשיהו מלך יהודה. ג ערכו מגן וצנה, וגשו למלחמה. ד אסרו הסוסים, ועלו הפרשים, והתיצבו, בכובעים; מרקו, הרמחים, לבשו, הסרינת. ה מדוע ראיתי, המה חתים נסגים אחור, וגבוריהם יכתו, ומנוס נסו ולא הפנו--מגור מסביב, נאם-יהוה. ו אל-ינוס הקל, ואל-ימלט הגבור; צפונה על-יד נהר-פרת, כשלו ונפלו. ז מי-זה, כיאר יעלה; כנהרות, יתגעשו מימיו. ח מצרים כיאר יעלה, וכנהרות יתגעשו מים; ויאמר, אעלה אכסה-ארץ, אבידה עיר, וישבי בה. ט עלו הסוסים והתהללו הרכב, ויצאו הגבורים--כוש ופוט, תפשי מגן, ולודים, תפשי דרכי קשת. י והיום ההוא לאדני יהוה צבאות, יום נקמה להנקם מצריו, ואכלה חרב ושבעה, ורותה מדמם: כי זבח לאדני יהוה צבאות, בארץ צפון--אל-נהר-פרת. יא עלי גלעד וקחי צרי, בתולת בת-מצרים; לשוא הרביתי הרבית רפאות, תעלה אין לך. יב שמעו גוים קלונך, וצוחתך מלאה הארץ: כי-גבור בגבור כשלו, יחדיו נפלו שניהם. {פ}

יג הדבר אשר דבר יהוה, אל-ירמיהו הנביא--לבוא, נבוכדראצר מלך בבל, להכות, את-ארץ מצרים. יד הגידו במצרים והשמיעו במגדול, והשמיעו בנף ובתחפנחס; אמרו, התיצב והכן לך--כי-אכלה חרב, סביביך. טו מדוע, נסחף אביריך: לא עמד, כי יהוה הדפו. טז הרבה, כושל; גם-נפל איש אל-רעהו, ויאמרו קומה ונשבה אל-עמנו ואל-ארץ מולדתנו, מפני, חרב היונה. יז קראו, שם, פרעה מלך-מצרים שאון, העביר המועד. יח חי-אני, נאם-המלך--יהוה צבאות, שמו: כי כתבור בהרים, וככרמל בים יבוא. יט כלי גולה עשי לך, יושבת בת-מצרים: כי-נף לשמה תהיה, ונצתה מאין יושב. {ס}

כ עגלה יפה-פיה, מצרים; קרץ מצפון, בא בא. כא גם-שכריה בקרבה כעגלי מרבק, כי-גם-המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו: כי יום אידם בא עליהם, עת פקדתם. כב קולה, כנחש ילך: כי-בחיל ילכו--ובקרדמות באו לה, כחטבי עצים. כג כרתו יערה נאם-יהוה, כי לא יחקר: כי רבו מארבה, ואין להם מספר. כד הבישה, בת-מצרים; נתנה, ביד עם-צפון. כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, הנני פוקד אל-אמון מנא, ועל-פרעה ועל-מצרים, ועל-אלהיה ועל-מלכיה; ועל-פרעה--ועל הבטחים, בו. כו ונתתים, ביד מבקשי נפשם, וביד נבוכדראצר מלך-בבל, וביד-עבדיו; ואחרי-כן תשכן כימי-קדם, נאם-יהוה. {פ}

כז ואתה אל-תירא עבדי יעקב, ואל-תחת ישראל--כי הנני מושעך מרחוק, ואת-זרעך מארץ שבים; ושב יעקוב ושקט ושאנן, ואין מחריד. כח אתה אל-תירא עבדי יעקב, נאם-יהוה--כי אתך, אני: כי אעשה כלה בכל-הגוים אשר הדחתיך שמה, ואתך לא-אעשה כלה, ויסרתיך למשפט, ונקה לא אנקך. {פ}