תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק כ

א וישמע פשחור בן-אמר הכהן, והוא-פקיד נגיד בבית יהוה, את-ירמיהו, נבא את-הדברים האלה. ב ויכה פשחור, את ירמיהו הנביא; ויתן אתו על-המהפכת, אשר בשער בנימן העליון, אשר, בבית יהוה. ג ויהי, ממחרת, ויצא פשחור את-ירמיהו, מן-המהפכת; ויאמר אליו ירמיהו, לא פשחור קרא יהוה שמך--כי, אם-מגור מסביב. {ס}

ד כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל-אהביך, ונפלו בחרב איביהם--ועיניך ראות; ואת-כל-יהודה, אתן ביד מלך-בבל, והגלם בבלה, והכם בחרב. ה ונתתי, את-כל-חסן העיר הזאת, ואת-כל-יגיעה, ואת-כל-יקרה; ואת כל-אוצרות מלכי יהודה, אתן ביד איביהם, ובזזום ולקחום, והביאום בבלה. ו ואתה פשחור, וכל ישבי ביתך, תלכו, בשבי; ובבל תבוא, ושם תמות ושם תקבר--אתה וכל-אהביך, אשר-נבאת להם בשקר. {פ}

ז פתיתני יהוה ואפת, חזקתני ותוכל; הייתי לשחוק כל-היום, כלה לעג לי. ח כי-מדי אדבר אזעק, חמס ושד אקרא: כי-היה דבר-יהוה לי לחרפה ולקלס, כל-היום. ט ואמרתי לא-אזכרנו, ולא-אדבר עוד בשמו, והיה בלבי כאש בערת, עצר בעצמתי; ונלאיתי כלכל, ולא אוכל. י כי שמעתי דבת רבים, מגור מסביב, הגידו ונגידנו, כל אנוש שלמי שמרי צלעי; אולי יפתה ונוכלה לו, ונקחה נקמתנו ממנו. יא ויהוה אותי כגבור עריץ, על-כן רדפי יכשלו ולא יכלו; בשו מאד כי-לא השכילו, כלמת עולם לא תשכח. יב ויהוה צבאות בחן צדיק, ראה כליות ולב; אראה נקמתך מהם, כי אליך גליתי את-ריבי. {ס}

יג שירו, ליהוה--הללו, את-יהוה: כי הציל את-נפש אביון, מיד מרעים. {ס}

יד ארור היום, אשר ילדתי בו: יום אשר-ילדתני אמי, אל-יהי ברוך. טו ארור האיש, אשר בשר את-אבי לאמר, ילד-לך, בן זכר--שמח, שמחהו. טז והיה האיש ההוא, כערים אשר-הפך יהוה ולא נחם; ושמע זעקה בבקר, ותרועה בעת צהרים. יז אשר לא-מותתני, מרחם; ותהי-לי אמי קברי, ורחמה הרת עולם. יח למה זה מרחם יצאתי, לראות עמל ויגון; ויכלו בבשת, ימי. {פ}