תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק יד

א אשר היה דבר-יהוה אל-ירמיהו, על-דברי הבצרות. ב אבלה יהודה, ושעריה אמללו קדרו לארץ; וצוחת ירושלם, עלתה. ג ואדריהם, שלחו צעוריהם צעיריהם למים; באו על-גבים לא-מצאו מים, שבו כליהם ריקם--בשו והכלמו, וחפו ראשם. ד בעבור האדמה חתה, כי לא-היה גשם בארץ; בשו אכרים, חפו ראשם. ה כי גם-אילת בשדה, ילדה ועזוב: כי לא-היה, דשא. ו ופראים עמדו על-שפים, שאפו רוח כתנים; כלו עיניהם, כי-אין עשב. ז אם-עונינו, ענו בנו--יהוה, עשה למען שמך: כי-רבו משובתינו, לך חטאנו. ח מקוה, ישראל, מושיעו, בעת צרה--למה תהיה כגר בארץ, וכארח נטה ללון. ט למה תהיה כאיש נדהם, כגבור לא-יוכל להושיע; ואתה בקרבנו יהוה, ושמך עלינו נקרא--אל-תנחנו. {ס}

י כה-אמר יהוה לעם הזה, כן אהבו לנוע--רגליהם, לא חשכו; ויהוה, לא רצם--עתה יזכר עונם, ויפקד חטאתם. {פ}

יא ויאמר יהוה, אלי: אל-תתפלל בעד-העם הזה, לטובה. יב כי יצמו, אינני שמע אל-רנתם, וכי יעלו עלה ומנחה, אינני רצם: כי, בחרב וברעב ובדבר, אנכי, מכלה אותם. {ס}

יג ואמר אהה אדני יהוה, הנה הנבאים אמרים להם לא-תראו חרב, ורעב, לא-יהיה לכם: כי-שלום אמת אתן לכם, במקום הזה. {ס}

יד ויאמר יהוה אלי, שקר הנבאים נבאים בשמי--לא שלחתים ולא צויתים, ולא דברתי אליהם; חזון שקר וקסם ואלול ואליל, ותרמות ותרמית לבם, המה, מתנבאים לכם. {ס}

טו לכן כה-אמר יהוה, על-הנבאים הנבאים בשמי ואני לא-שלחתים, והמה אמרים, חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת: בחרב וברעב יתמו, הנבאים ההמה. טז והעם אשר-המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב, ואין מקבר להמה--המה נשיהם, ובניהם ובנתיהם; ושפכתי עליהם, את-רעתם. יז ואמרת אליהם את-הדבר הזה, תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל-תדמינה: כי שבר גדול נשברה, בתולת בת-עמי--מכה, נחלה מאד. יח אם-יצאתי השדה, והנה חללי-חרב, ואם באתי העיר, והנה תחלואי רעב: כי-גם-נביא גם-כהן סחרו אל-ארץ, ולא ידעו. {ס}

יט המאס מאסת את-יהודה, אם-בציון געלה נפשך--מדוע הכיתנו, ואין לנו מרפא; קוה לשלום ואין טוב, ולעת מרפא והנה בעתה. כ ידענו יהוה רשענו, עון אבותינו: כי חטאנו, לך. כא אל-תנאץ למען שמך, אל-תנבל כסא כבודך; זכר, אל-תפר בריתך אתנו. כב היש בהבלי הגוים מגשמים, ואם-השמים יתנו רבבים; הלא אתה-הוא יהוה אלהינו, ונקוה-לך--כי-אתה עשית, את-כל-אלה. {פ}