תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק לג

א ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו, שנית; והוא עודנו עצור, בחצר המטרה לאמר. ב כה-אמר יהוה, עשה: יהוה, יוצר אותה להכינה--יהוה שמו. ג קרא אלי, ואענך; ואגידה לך גדלות ובצרות, לא ידעתם. {פ}

ד כי כה אמר יהוה, אלהי ישראל, על-בתי העיר הזאת, ועל-בתי מלכי יהודה--הנתצים, אל-הסללות ואל-החרב. ה באים, להלחם את-הכשדים, ולמלאם את-פגרי האדם, אשר-הכיתי באפי ובחמתי; ואשר הסתרתי פני מהעיר הזאת, על כל-רעתם. ו הנני מעלה-לה ארכה ומרפא, ורפאתים; וגליתי להם, עתרת שלום ואמת. ז והשבתי את-שבות יהודה, ואת שבות ישראל; ובנתים, כבראשנה. ח וטהרתים, מכל-עונם אשר חטאו-לי; וסלחתי, לכול- לכל- עונותיהם אשר חטאו-לי, ואשר, פשעו בי. ט והיתה לי, לשם ששון לתהלה ולתפארת, לכל, גויי הארץ--אשר ישמעו את-כל-הטובה, אשר אנכי עשה אותם, ופחדו ורגזו על כל-הטובה ועל כל-השלום, אשר אנכי עשה לה. {ס}

י כה אמר יהוה, עוד ישמע במקום-הזה, אשר אתם אמרים, חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה--בערי יהודה, ובחצות ירושלם, הנשמות מאין אדם ומאין יושב, ומאין בהמה. יא קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול אמרים הודו את-יהוה צבאות כי-טוב יהוה כי-לעולם חסדו, מבאים תודה בית יהוה: כי-אשיב את-שבות-הארץ כבראשנה, אמר יהוה. {ס}

יב כה-אמר, יהוה צבאות, עוד יהיה במקום הזה החרב מאין-אדם ועד-בהמה, ובכל-עריו--נוה רעים, מרבצים צאן. יג בערי ההר בערי השפלה, ובערי הנגב, ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם, ובערי יהודה--עד תעברנה הצאן על-ידי מונה, אמר יהוה. {ס}

יד הנה ימים באים, נאם-יהוה; והקמתי את-הדבר הטוב, אשר דברתי אל-בית ישראל ועל-בית יהודה. טו בימים ההם ובעת ההיא, אצמיח לדוד צמח צדקה; ועשה משפט וצדקה, בארץ. טז בימים ההם תושע יהודה, וירושלם תשכון לבטח; וזה אשר-יקרא-לה, יהוה צדקנו. {ס}

יז כי-כה, אמר יהוה: לא-יכרת לדוד--איש, ישב על-כסא בית-ישראל. יח ולכהנים, הלוים, לא-יכרת איש, מלפני: מעלה עולה ומקטיר מנחה, ועשה זבח--כל-הימים. {פ}

יט ויהי, דבר-יהוה, אל-ירמיהו, לאמור. כ כה, אמר יהוה, אם-תפרו את-בריתי היום, ואת-בריתי הלילה; ולבלתי היות יומם-ולילה, בעתם. כא גם-בריתי תפר את-דוד עבדי, מהיות-לו בן מלך על-כסאו; ואת-הלוים הכהנים, משרתי. כב אשר לא-יספר צבא השמים, ולא ימד חול הים--כן ארבה, את-זרע דוד עבדי, ואת-הלוים, משרתי אתי. {ס}

כג ויהי, דבר-יהוה, אל-ירמיהו, לאמר. כד הלוא ראית, מה-העם הזה דברו לאמר, שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם, וימאסם; ואת-עמי, ינאצון, מהיות עוד, גוי לפניהם. {ס}

כה כה אמר יהוה, אם-לא בריתי יומם ולילה--חקות שמים וארץ, לא-שמתי. כו גם-זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס, מקחת מזרעו משלים, אל-זרע אברהם, ישחק ויעקב: כי-אשוב אשיב את-שבותם, ורחמתים. {פ}