תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק ל

א הדבר אשר היה אל-ירמיהו, מאת יהוה לאמר. ב כה-אמר יהוה אלהי ישראל, לאמר: כתב-לך, את כל-הדברים אשר-דברתי אליך--אל-ספר. ג כי הנה ימים באים, נאם-יהוה, ושבתי את-שבות עמי ישראל ויהודה, אמר יהוה; והשבתים, אל-הארץ אשר-נתתי לאבותם--וירשוה. {פ}

ד ואלה הדברים, אשר דבר יהוה אל-ישראל--ואל-יהודה. ה כי-כה אמר יהוה, קול חרדה שמענו--פחד, ואין שלום. ו שאלו-נא וראו, אם-ילד זכר: מדוע ראיתי כל-גבר ידיו על-חלציו, כיולדה, ונהפכו כל-פנים, לירקון. ז הוי, כי גדול היום ההוא--מאין כמהו; ועת-צרה היא ליעקב, וממנה יושע. ח והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות, אשבר עלו מעל צוארך, ומוסרותיך, אנתק; ולא-יעבדו-בו עוד, זרים. ט ועבדו, את יהוה אלהיהם, ואת דוד מלכם, אשר אקים להם. {ס}

י ואתה אל-תירא עבדי יעקב נאם-יהוה, ואל-תחת ישראל--כי הנני מושיעך מרחוק, ואת-זרעך מארץ שבים; ושב יעקב ושקט ושאנן, ואין מחריד. יא כי-אתך אני נאם-יהוה, להושיעך: כי אעשה כלה בכל-הגוים אשר הפצותיך שם, אך אתך לא-אעשה כלה, ויסרתיך למשפט, ונקה לא אנקך. {פ}

יב כי כה אמר יהוה, אנוש לשברך--נחלה, מכתך. יג אין-דן דינך, למזור; רפאות תעלה, אין לך. יד כל-מאהביך שכחוך, אותך לא ידרשו: כי מכת אויב הכיתיך, מוסר אכזרי--על רב עונך, עצמו חטאתיך. טו מה-תזעק על-שברך, אנוש מכאבך: על רב עונך, עצמו חטאתיך--עשיתי אלה, לך. טז לכן כל-אכליך, יאכלו, וכל-צריך כלם, בשבי ילכו; והיו שאסיך למשסה, וכל-בזזיך אתן לבז. יז כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך, נאם-יהוה: כי נדחה, קראו לך--ציון היא, דרש אין לה. {ס}

יח כה אמר יהוה, הנני-שב שבות אהלי יעקוב, ומשכנתיו, ארחם; ונבנתה עיר על-תלה, וארמון על-משפטו ישב. יט ויצא מהם תודה, וקול משחקים; והרבתים ולא ימעטו, והכבדתים ולא יצערו. כ והיו בניו כקדם, ועדתו לפני תכון; ופקדתי, על כל-לחציו. כא והיה אדירו ממנו, ומשלו מקרבו יצא, והקרבתיו, ונגש אלי: כי מי הוא-זה ערב את-לבו, לגשת אלי--נאם-יהוה. כב והייתם לי, לעם; ואנכי, אהיה לכם לאלהים. {ס}

כג הנה סערת יהוה, חמה יצאה--סער, מתגורר: על ראש רשעים, יחול. כד לא ישוב, חרון אף-יהוה, עד-עשתו ועד-הקימו, מזמות לבו; באחרית הימים, תתבוננו בה. כה בעת ההיא, נאם-יהוה, אהיה לאלהים, לכל משפחות ישראל; והמה, יהיו-לי לעם. {ס}