תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק כו

א בראשית, ממלכות יהויקים בן-יאשיהו--מלך יהודה: היה הדבר הזה, מאת יהוה לאמר. ב כה אמר יהוה, עמד בחצר בית-יהוה, ודברת על-כל-ערי יהודה הבאים להשתחות בית-יהוה, את כל-הדברים אשר צויתיך לדבר אליהם: אל-תגרע, דבר. ג אולי ישמעו--וישבו, איש מדרכו הרעה; ונחמתי אל-הרעה, אשר אנכי חשב לעשות להם, מפני, רע מעלליהם. ד ואמרת אליהם, כה אמר יהוה: אם-לא תשמעו, אלי, ללכת בתורתי, אשר נתתי לפניכם. ה לשמע, על-דברי עבדי הנבאים, אשר אנכי, שלח אליכם; והשכם ושלח, ולא שמעתם. ו ונתתי את-הבית הזה, כשלה; ואת-העיר הזאתה הזאת אתן לקללה, לכל גוי הארץ. {פ}

ז וישמעו הכהנים והנבאים, וכל-העם, את-ירמיהו, מדבר את-הדברים האלה בבית יהוה. ח ויהי ככלות ירמיהו, לדבר את כל-אשר-צוה יהוה, לדבר, אל-כל-העם; ויתפשו אתו הכהנים והנביאים, וכל-העם לאמר--מות תמות. ט מדוע נבית בשם-יהוה לאמר, כשלו יהיה הבית הזה, והעיר הזאת תחרב, מאין יושב; ויקהל כל-העם אל-ירמיהו, בבית יהוה. י וישמעו שרי יהודה, את הדברים האלה, ויעלו מבית-המלך, בית יהוה; וישבו בפתח שער-יהוה, החדש. {ס}

יא ויאמרו הכהנים והנבאים, אל-השרים, ואל-כל-העם, לאמר: משפט-מות, לאיש הזה, כי נבא אל-העיר הזאת, כאשר שמעתם באזניכם. יב ויאמר ירמיהו אל-כל-השרים, ואל-כל-העם לאמר: יהוה שלחני, להנבא אל-הבית הזה ואל-העיר הזאת, את כל-הדברים, אשר שמעתם. יג ועתה, היטיבו דרכיכם ומעלליכם, ושמעו, בקול יהוה אלהיכם: וינחם יהוה--אל-הרעה, אשר דבר עליכם. יד ואני, הנני בידכם: עשו-לי כטוב וכישר, בעיניכם. טו אך ידע תדעו, כי אם-ממתים אתם אתי--כי-דם נקי אתם נתנים עליכם, ואל-העיר הזאת ואל-ישביה: כי באמת, שלחני יהוה עליכם, לדבר באזניכם, את כל-הדברים האלה. {ס}

טז ויאמרו השרים וכל-העם, אל-הכהנים ואל-הנביאים: אין-לאיש הזה, משפט-מות, כי בשם יהוה אלהינו, דבר אלינו. יז ויקמו אנשים, מזקני הארץ; ויאמרו, אל-כל-קהל העם לאמר. יח מיכיה מיכה, המורשתי, היה נבא, בימי חזקיהו מלך-יהודה; ויאמר אל-כל-עם יהודה לאמר כה-אמר יהוה צבאות, ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה, והר הבית, לבמות יער. יט ההמת המתהו חזקיהו מלך-יהודה וכל-יהודה, הלא ירא את-יהוה--ויחל את-פני יהוה, וינחם יהוה אל-הרעה אשר-דבר עליהם; ואנחנו, עשים רעה גדולה--על-נפשותינו. כ וגם-איש, היה מתנבא בשם יהוה, אוריהו בן-שמעיהו, מקרית היערים; וינבא על-העיר הזאת, ועל-הארץ הזאת, ככל, דברי ירמיהו. כא וישמע המלך-יהויקים וכל-גבוריו וכל-השרים, את-דבריו, ויבקש המלך, המיתו; וישמע אוריהו וירא, ויברח ויבא מצרים. כב וישלח המלך יהויקים, אנשים--מצרים: את אלנתן בן-עכבור ואנשים אתו, אל-מצרים. כג ויוציאו את-אוריהו ממצרים, ויבאהו אל-המלך יהויקים, ויכהו, בחרב; וישלך, את-נבלתו, אל-קברי, בני העם. כד אך, יד אחיקם בן-שפן, היתה, את-ירמיהו--לבלתי תת-אתו ביד-העם, להמיתו. {פ}