תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק טו

א ויאמר יהוה, אלי, אם-יעמד משה ושמואל לפני, אין נפשי אל-העם הזה; שלח מעל-פני, ויצאו. ב והיה כי-יאמרו אליך, אנה נצא; ואמרת אליהם כה-אמר יהוה, אשר למות למות ואשר לחרב לחרב, ואשר לרעב לרעב, ואשר לשבי לשבי. ג ופקדתי עליהם ארבע משפחות, נאם-יהוה, את-החרב להרג, ואת-הכלבים לסחב; ואת-עוף השמים ואת-בהמת הארץ, לאכל ולהשחית. ד ונתתים לזועה לזעוה, לכל ממלכות הארץ--בגלל מנשה בן-יחזקיהו, מלך יהודה, על אשר-עשה, בירושלם. ה כי מי-יחמל עליך, ירושלם, ומי, ינוד לך; ומי יסור, לשאל לשלם לך. ו את נטשת אתי נאם-יהוה, אחור תלכי; ואט את-ידי עליך ואשחיתך, נלאיתי הנחם. ז ואזרם במזרה, בשערי הארץ; שכלתי אבדתי את-עמי, מדרכיהם לוא-שבו. ח עצמו-לי אלמנותו מחול ימים, הבאתי להם על-אם בחור שדד בצהרים; הפלתי עליה פתאם, עיר ובהלות. ט אמללה ילדת השבעה, נפחה נפשה באה בא שמשה בעד יומם--בושה וחפרה; ושאריתם, לחרב אתן לפני איביהם--נאם-יהוה. {ס}

י אוי-לי אמי--כי ילדתני איש ריב ואיש מדון, לכל-הארץ; לא-נשיתי ולא-נשו-בי, כלה מקללוני. {ס}

יא אמר יהוה, אם-לא שרותך שריתיך לטוב; אם-לוא הפגעתי בך, בעת רעה ובעת צרה--את-האיב. יב הירע ברזל ברזל מצפון, ונחשת. יג חילך ואוצרותיך לבז אתן, לא במחיר; ובכל-חטאותיך, ובכל-גבוליך. יד והעברתי, את-איביך, בארץ, לא ידעת: כי-אש קדחה באפי, עליכם תוקד. {ס}

טו אתה ידעת יהוה, זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי--אל-לארך אפך, תקחני; דע, שאתי עליך חרפה. טז נמצאו דבריך, ואכלם, ויהי דבריך דברך לי, לששון ולשמחת לבבי: כי-נקרא שמך עלי, יהוה אלהי צבאות. {ס}

יז לא-ישבתי בסוד-משחקים, ואעלז: מפני ידך בדד ישבתי, כי-זעם מלאתני. יח למה היה כאבי נצח, ומכתי אנושה; מאנה, הרפא--היו תהיה לי כמו אכזב, מים לא נאמנו. {ס}

יט לכן כה-אמר יהוה, אם-תשוב ואשיבך לפני תעמד, ואם-תוציא יקר מזולל, כפי תהיה; ישבו המה אליך, ואתה לא-תשוב אליהם. כ ונתתיך לעם הזה, לחומת נחשת בצורה, ונלחמו אליך, ולא-יוכלו לך: כי-אתך אני להושיעך ולהצילך, נאם-יהוה. כא והצלתיך, מיד רעים; ופדתיך, מכף ערצים. {ס}