תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק לח

א וישמע שפטיה בן-מתן, וגדליהו בן-פשחור, ויוכל בן-שלמיהו, ופשחור בן-מלכיה:  את-הדברים--אשר ירמיהו מדבר אל-כל-העם, לאמר.  ב כה, אמר יהוה, הישב בעיר הזאת, ימות בחרב ברעב ובדבר; והיצא אל-הכשדים יחיה וחיה, והיתה-לו נפשו לשלל וחי.  {ס}

ג כה, אמר יהוה:  הנתן תנתן העיר הזאת, ביד חיל מלך-בבל--ולכדה.  ד ויאמרו השרים אל-המלך, יומת נא את-האיש הזה--כי-על-כן הוא-מרפא את-ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל-העם, לדבר אליהם כדברים האלה:  כי האיש הזה, איננו דרש לשלום לעם הזה--כי אם-לרעה.  ה ויאמר המלך צדקיהו, הנה-הוא בידכם:  כי-אין המלך, יוכל אתכם דבר.  ו ויקחו את-ירמיהו, וישלכו אתו אל-הבור מלכיהו בן-המלך אשר בחצר המטרה, וישלחו את-ירמיהו, בחבלים; ובבור אין-מים כי אם-טיט, ויטבע ירמיהו בטיט.  {ס}

ז וישמע עבד-מלך הכושי איש סריס, והוא בבית המלך, כי-נתנו את-ירמיהו, אל-הבור; והמלך יושב, בשער בנימן.  ח ויצא עבד-מלך, מבית המלך; וידבר אל-המלך, לאמר.  ט אדני המלך, הרעו האנשים האלה את כל-אשר עשו לירמיהו הנביא, את אשר-השליכו, אל-הבור; וימת תחתיו מפני הרעב, כי אין הלחם עוד בעיר.  י ויצוה המלך, את עבד-מלך הכושי לאמר:  קח בידך מזה, שלשים אנשים, והעלית את-ירמיהו הנביא מן-הבור, בטרם ימות.  יא ויקח עבד-מלך את-האנשים בידו, ויבא בית-המלך אל-תחת האוצר, ויקח משם בלוי הסחבות סחבות, ובלוי מלחים; וישלחם אל-ירמיהו אל-הבור, בחבלים.  יב ויאמר עבד-מלך הכושי אל-ירמיהו, שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצלות ידיך, מתחת, לחבלים; ויעש ירמיהו, כן.  יג וימשכו את-ירמיהו בחבלים, ויעלו אתו מן-הבור; וישב ירמיהו, בחצר המטרה.  {ס}

יד וישלח המלך צדקיהו, ויקח את-ירמיהו הנביא אליו, אל-מבוא השלישי, אשר בבית יהוה; ויאמר המלך אל-ירמיהו, שאל אני אתך דבר--אל-תכחד ממני, דבר.  טו ויאמר ירמיהו, אל-צדקיהו, כי אגיד לך, הלוא המת תמיתני; וכי, איעצך, לא תשמע, אלי.  טז וישבע המלך צדקיהו, אל-ירמיהו--בסתר לאמר:  חי-יהוה את    אשר עשה-לנו את-הנפש הזאת, אם-אמיתך, ואם-אתנך ביד האנשים האלה, אשר מבקשים את-נפשך.  {ס}

יז ויאמר ירמיהו אל-צדקיהו  {ס}  כה-אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל, אם-יצא תצא אל-שרי מלך-בבל וחיתה נפשך, והעיר הזאת, לא תשרף באש; וחיתה, אתה וביתך.  יח ואם לא-תצא, אל-שרי מלך בבל--ונתנה העיר הזאת ביד הכשדים, ושרפוה באש; ואתה, לא-תמלט מידם.  {ס}

יט ויאמר המלך צדקיהו, אל-ירמיהו:  אני דאג את-היהודים, אשר נפלו אל-הכשדים--פן-יתנו אתי בידם, והתעללו-בי.  כ ויאמר ירמיהו, לא יתנו; שמע-נא בקול יהוה, לאשר אני דבר אליך--וייטב לך, ותחי נפשך.  כא ואם-מאן אתה, לצאת--זה הדבר, אשר הראני יהוה.  כב והנה כל-הנשים, אשר נשארו בבית מלך-יהודה, מוצאות, אל-שרי מלך בבל; והנה אמרת, הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך, הטבעו בבץ רגלך, נסגו אחור.  כג ואת-כל-נשיך ואת-בניך, מוצאים אל-הכשדים, ואתה, לא-תמלט מידם:  כי ביד מלך-בבל תתפש, ואת-העיר הזאת תשרף באש.  {ס}

כד ויאמר צדקיהו אל-ירמיהו, איש אל-ידע בדברים-האלה--ולא תמות.  כה וכי-ישמעו השרים, כי-דברתי אתך, ובאו אליך ואמרו אליך הגידה-נא לנו מה-דברת אל-המלך אל-תכחד ממנו, ולא נמיתך; ומה-דבר אליך, המלך.  כו ואמרת אליהם, מפיל-אני תחנתי לפני המלך, לבלתי השיבני בית יהונתן, למות שם.  {פ}

כז ויבאו כל-השרים אל-ירמיהו, וישאלו אתו, ויגד להם ככל-הדברים האלה, אשר צוה המלך; ויחרשו ממנו, כי לא-נשמע הדבר.  כח וישב ירמיהו בחצר המטרה, עד-יום אשר-נלכדה ירושלם;  {ס}  והיה, כאשר נלכדה ירושלם.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב