תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק ט

א מי-יתנני במדבר, מלון ארחים, ואעזבה את-עמי, ואלכה מאתם: כי כלם מנאפים, עצרת בגדים. ב וידרכו את-לשונם קשתם שקר, ולא לאמונה גברו בארץ: כי מרעה אל-רעה יצאו ואתי לא-ידעו, נאם-יהוה. ג איש מרעהו השמרו, ועל-כל-אח אל-תבטחו: כי כל-אח עקוב יעקב, וכל-רע רכיל יהלך. ד ואיש ברעהו יהתלו, ואמת לא ידברו; למדו לשונם דבר-שקר, העוה נלאו. ה שבתך, בתוך מרמה; במרמה מאנו דעת-אותי, נאם-יהוה. {ס}

ו לכן, כה אמר יהוה צבאות, הנני צורפם, ובחנתים: כי-איך אעשה, מפני בת-עמי. ז חץ שוחט שחוט לשונם, מרמה דבר; בפיו, שלום את-רעהו ידבר, ובקרבו, ישים ארבו. ח העל-אלה לא-אפקד-בם, נאם-יהוה; אם בגוי אשר-כזה, לא תתנקם נפשי. {ס}

ט על-ההרים אשא בכי ונהי, ועל-נאות מדבר קינה--כי נצתו מבלי-איש עבר, ולא שמעו קול מקנה; מעוף השמים ועד-בהמה, נדדו הלכו. י ונתתי את-ירושלם לגלים, מעון תנים; ואת-ערי יהודה אתן שממה, מבלי יושב. {ס}

יא מי-האיש החכם ויבן את-זאת, ואשר דבר פי-יהוה אליו ויגדה; על-מה אבדה הארץ, נצתה כמדבר מבלי עבר. {ס}

יב ויאמר יהוה--על-עזבם את-תורתי, אשר נתתי לפניהם; ולא-שמעו בקולי, ולא-הלכו בה. יג וילכו, אחרי שררות לבם--ואחרי, הבעלים, אשר למדום, אבותם. {פ}

יד לכן, כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, הנני מאכילם את-העם הזה, לענה; והשקיתים, מי-ראש. טו והפצותים, בגוים, אשר לא ידעו, המה ואבותם; ושלחתי אחריהם את-החרב, עד כלותי אותם. {פ}

טז כה אמר יהוה צבאות, התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה; ואל-החכמות שלחו, ותבואנה. יז ותמהרנה, ותשנה עלינו נהי; ותרדנה עינינו דמעה, ועפעפינו יזלו-מים. יח כי קול נהי נשמע מציון, איך שדדנו; בשנו מאד כי-עזבנו ארץ, כי השליכו משכנותינו. {ס}

יט כי-שמענה נשים דבר-יהוה, ותקח אזנכם דבר-פיו; ולמדנה בנותיכם נהי, ואשה רעותה קינה. כ כי-עלה מות בחלונינו, בא בארמנותינו--להכרית עולל מחוץ, בחורים מרחבות. כא דבר, כה נאם-יהוה, ונפלה נבלת האדם, כדמן על-פני השדה; וכעמיר מאחרי הקצר, ואין מאסף. {ס}

כב כה אמר יהוה, אל-יתהלל חכם בחכמתו, ואל-יתהלל הגבור, בגבורתו; אל-יתהלל עשיר, בעשרו. כג כי אם-בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידע אותי--כי אני יהוה, עשה חסד משפט וצדקה בארץ: כי-באלה חפצתי, נאם-יהוה. {ס}

כד הנה ימים באים, נאם-יהוה, ופקדתי, על-כל-מול בערלה. כה על-מצרים ועל-יהודה, ועל-אדום ועל-בני עמון ועל-מואב, ועל כל-קצוצי פאה, הישבים במדבר--כי כל-הגוים ערלים, וכל-בית ישראל ערלי-לב. {פ}