תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק מב

א ויגשו, כל-שרי החילים, ויוחנן בן-קרח, ויזניה בן-הושעיה--וכל-העם, מקטן ועד-גדול. ב ויאמרו אל-ירמיהו הנביא, תפל-נא תחנתנו לפניך, והתפלל בעדנו אל-יהוה אלהיך, בעד כל-השארית הזאת: כי-נשארנו מעט מהרבה, כאשר עיניך ראות אתנו. ג ויגד-לנו יהוה אלהיך, את-הדרך אשר נלך-בה, ואת-הדבר, אשר נעשה. ד ויאמר אליהם ירמיהו הנביא, שמעתי--הנני מתפלל אל-יהוה אלהיכם, כדבריכם; והיה כל-הדבר אשר-יענה יהוה אתכם, אגיד לכם--לא-אמנע מכם, דבר. ה והמה, אמרו אל-ירמיהו, יהי יהוה בנו, לעד אמת ונאמן: אם-לא ככל-הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך, אלינו--כן נעשה. ו אם-טוב ואם-רע--בקול יהוה אלהינו אשר אנו אנחנו שלחים אתך אליו, נשמע: למען, אשר ייטב-לנו, כי נשמע, בקול יהוה אלהינו. {פ}

ז ויהי, מקץ עשרת ימים; ויהי דבר-יהוה, אל-ירמיהו. ח ויקרא, אל-יוחנן בן-קרח, ואל כל-שרי החילים, אשר אתו; ולכל-העם--למקטן, ועד-גדול. ט ויאמר אליהם, כה-אמר יהוה אלהי ישראל, אשר שלחתם אתי אליו, להפיל תחנתכם לפניו. י אם-שוב תשבו, בארץ הזאת--ובניתי אתכם ולא אהרס, ונטעתי אתכם ולא אתוש: כי נחמתי אל-הרעה, אשר עשיתי לכם. יא אל-תיראו, מפני מלך בבל, אשר-אתם יראים, מפניו; אל-תיראו ממנו, נאם-יהוה--כי-אתכם אני, להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו. יב ואתן לכם רחמים, ורחם אתכם; והשיב אתכם, אל-אדמתכם. יג ואם-אמרים אתם, לא נשב בארץ הזאת, לבלתי שמע, בקול יהוה אלהיכם. יד לאמר, לא כי ארץ מצרים נבוא, אשר לא-נראה מלחמה, וקול שופר לא נשמע; וללחם לא-נרעב, ושם נשב. טו ועתה--לכן שמעו דבר-יהוה, שארית יהודה: כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, אם-אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים, ובאתם, לגור שם. טז והיתה החרב, אשר אתם יראים ממנה, שם תשיג אתכם, בארץ מצרים; והרעב אשר-אתם דאגים ממנו, שם ידבק אחריכם מצרים--ושם תמתו. יז ויהיו כל-האנשים, אשר-שמו את-פניהם לבוא מצרים לגור שם--ימותו, בחרב ברעב ובדבר: ולא-יהיה להם, שריד ופליט, מפני הרעה, אשר אני מביא עליהם. יח כי כה אמר יהוה צבאות, אלהי ישראל, כאשר נתך אפי וחמתי על-ישבי ירושלם, כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים; והייתם לאלה ולשמה, ולקללה ולחרפה, ולא-תראו עוד, את-המקום הזה. יט דבר יהוה עליכם שארית יהודה, אל-תבאו מצרים; ידע, תדעו, כי-העידתי בכם, היום. כ כי התעתים התעיתם, בנפשותיכם--כי-אתם שלחתם אתי אל-יהוה אלהיכם לאמר, התפלל בעדנו אל-יהוה אלהינו; וככל אשר יאמר יהוה אלהינו, כן הגד-לנו--ועשינו. כא ואגד לכם, היום; ולא שמעתם, בקול יהוה אלהיכם, ולכל, אשר-שלחני אליכם. כב ועתה, ידע תדעו, כי בחרב ברעב ובדבר, תמותו--במקום אשר חפצתם, לבוא לגור שם. {ס}