תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק יח

א הדבר אשר היה אל-ירמיהו, מאת יהוה לאמר. ב קום וירדת, בית היוצר; ושמה, אשמיעך את-דברי. ג וארד, בית היוצר; והנהו והנה-הוא עשה מלאכה, על-האבנים. ד ונשחת הכלי, אשר הוא עשה בחמר--ביד היוצר; ושב, ויעשהו כלי אחר, כאשר ישר בעיני היוצר, לעשות. {ס}

ה ויהי דבר-יהוה, אלי לאמור. ו הכיוצר הזה לא-אוכל לעשות לכם, בית ישראל--נאם-יהוה; הנה כחמר ביד היוצר, כן-אתם בידי בית ישראל. {ס}

ז רגע אדבר, על-גוי ועל-ממלכה, לנתוש ולנתוץ, ולהאביד. ח ושב, הגוי ההוא, מרעתו, אשר דברתי עליו--ונחמתי, על-הרעה, אשר חשבתי, לעשות לו. {ס}

ט ורגע אדבר, על-גוי ועל-ממלכה, לבנות, ולנטוע. י ועשה הרעה הרע בעיני, לבלתי שמע בקולי--ונחמתי, על-הטובה, אשר אמרתי, להיטיב אותו. {ס}

יא ועתה אמר-נא אל-איש-יהודה ועל-יושבי ירושלם לאמר, כה אמר יהוה, הנה אנכי יוצר עליכם רעה, וחשב עליכם מחשבה; שובו נא, איש מדרכו הרעה, והיטיבו דרכיכם, ומעלליכם. יב ואמרו, נואש: כי-אחרי מחשבותינו נלך, ואיש שררות לבו-הרע נעשה. {פ}

יג לכן, כה אמר יהוה, שאלו-נא בגוים, מי שמע כאלה: שעררת עשתה מאד, בתולת ישראל. יד היעזב מצור שדי, שלג לבנון: אם-ינתשו, מים זרים קרים--נוזלים. טו כי-שכחני עמי, לשוא יקטרו; ויכשלום בדרכיהם, שבילי עולם, ללכת נתיבות, דרך לא סלולה. טז לשום ארצם לשמה, שרוקת שריקת עולם; כל עובר עליה, ישם ויניד בראשו. יז כרוח-קדים אפיצם, לפני אויב; ערף ולא-פנים אראם, ביום אידם. {ס}

יח ויאמרו, לכו ונחשבה על-ירמיהו מחשבות--כי לא-תאבד תורה מכהן ועצה מחכם, ודבר מנביא; לכו ונכהו בלשון, ואל-נקשיבה אל-כל-דבריו. יט הקשיבה יהוה, אלי; ושמע, לקול יריבי. כ הישלם תחת-טובה רעה, כי-כרו שוחה לנפשי; זכר עמדי לפניך, לדבר עליהם טובה, להשיב את-חמתך, מהם. כא לכן תן את-בניהם לרעב, והגרם על-ידי-חרב, ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות, ואנשיהם יהיו הרגי מות; בחוריהם, מכי-חרב במלחמה. כב תשמע זעקה מבתיהם, כי-תביא עליהם גדוד פתאם: כי-כרו שיחה שוחה ללכדני, ופחים טמנו לרגלי. כג ואתה יהוה ידעת את-כל-עצתם עלי, למות--אל-תכפר על-עונם, וחטאתם מלפניך אל-תמחי; והיו ויהיו מכשלים לפניך, בעת אפך עשה בהם. {ס}